ויקיפדיה

סוונטה פבו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תמונה
השלמות ותמונה
שורה 50:
בשנת [[1996]] פנו אל פבו אנשי [[מוזיאון]] Rheinisches Landesmuseum Bonn ב[[בון]] המחזיק ב"ניאנדרטל 1", ה[[מאובן]] המקורי שהתגלה בעמק ניאנדר בשנת [[1856]] והיה הראשון שקיבל את השם "אדם ניאנדרטלי", וביקשו למצות ממנו דנ"א. לפבו לא היה בתחילה מושג אם המשימה בת ביצוע, וליתר ביטחון הוא העריך את סיכויי ההצלחה ב-5%, אך אנשי המוזיאון לא נרתעו{{הערה|שם=קולברט2011}}. בשנת [[1997]] פרסם פבו מקטע קצר מרצף הדנ"א של ניאנדרטל 1, והראה כי הוא שונה מן המקטע המקביל בגנום של בני-אדם מודרניים. עם זאת הסתבר שהדנ"א שניתן להפיק מניאנדרטל 1 הוא מועט מדי ומזוהם מדי בדנ"א חיידקי, ולכן תרומתו לגנום הניאנדרטלי המפוענח כיום היא קטנה (כ-0.1%).
 
בשנת 1997 הצטרף פבו ל[[מכון מקס פלאנק]] לגנטיקה אבולוציונית ב[[לייפציג]], ומאז [[1999]] הוא מנהל המחלקה לגנטיקה במכון. פבו אחראי על צוות מדענים גדול, העוסקים במחקרים רבים ושונים בתחום של גנטיקה אבולוציונית, וכן הוא משתף פעולה עם מדענים רבים ברחבי העולם, ביניהם [[אדוארד גרין]] מ[[אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז]] ודייוידו[[דייויד רייך]] מבית הספר הרפואי ב[[הרווארד]].
 
בשנת [[2002]] גילה הצוות בראשות פבו שהגנום הניאנדרטלי מכיל שתי [[מוטציה|מוטציות]] ב[[גן (ביולוגיה)|גן]] foxp2 אשר קיימות בבני-אדם מודרניים, אך לא ב[[שימפנזה|שימפנזים]] או ב[[יונקים|יונק]] אחר כלשהו. על פי הסברה שתי המוטציות האלו קשורות ליכולת ה[[דיבור]] האנושית, ולכן מציאתן אצל ניאנדרטלים רומזת שהם היו מסוגלים לדבר.
שורה 70:
==גילוי האדם הדניסובי==
[[קובץ:Denisova Phalanx distalis.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שבר עצם זרת ממערת דניסובה, ממנו מיצה צוותו של פבו את הגנום המיטוכונדרי של [[האדם הדניסובי]].]]
בשנת 2010 פרסם הצוות ממכון מקס פלאנק, בראשות תלמידו של פבו יוהנסיוהאנס קראוס ופבו עצמו, ובשיתוף עם חוקרים מ[[רוסיה]], [[אוסטריה]] וארצות הברית, כי מיצו גנום מיטוכונדרי שלם מעצם [[אצבע]] בת כ-40 אלף שנים שהתגלתה ב[[מערה|מערת]] דניסובה שב[[הרי אלטאי]] ב[[סיביר]]{{
הערה|שם=קראוזה2010|
Krause, J. et al (2010) [http://www.nature.com/nature/journal/v464/n7290/full/nature08976.html "The complete mitochondrial DNA genome of an unknown hominin from southern Siberia"], '''Nature '''. Vol. 464, pp. 894-897; doi:10.1038/nature08976
שורה 86:
== פרסים, תארים ואותות כבוד ==
[[קובץ:Leipzig MPI-EVA.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[מכון מקס פלאנק]] לביולוגיה אבולוציונית ב[[לייפציג]]]]
* בשנת 1992 זכה סוונטה פבו בפרס גוטפריד וילהלם לייבניץ מטעם קרן המחקר הגרמנית, הפרס המדעי החשוב ביותר המוענק בגרמניה.
 
* בשנת 2000 נבחר כחבר [[האקדמיה המלכותית השוודית למדעים]].
 
* בשנת 2004 נבחר כחבר זר ב[[האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]].
 
* בשנת 2007 נבחר על ידי השבועון [[טיים]] כאחד מ-[[טיים 100|100 האנשים המשפיעים בעולם]] לשנה זו.
 
* בשנת 2009 זכה בפרס קיסטלר להבנת הקשר בין תורשה וחברה אנושית, שבו זכו בין השאר גם [[אדוארד וילסון]], [[ריצ'רד דוקינס]] ו[[קרייג ונטר]].
 
* בשנת 2016 זכה ב[[פרס פריצת דרך במדעי החיים]] לשנה זו.
 
* בשנת 2017 זכה ב[[פרס דן דוד]]., ביחד עם הגנטיקאי האמריקאי [[דייויד רייך]] מ[[הרווארד]], שותפו למחקר של גנומים עתיקים{{הערה|1={{הידען|אבי בליזובסקי|שניים מהחוקרים שחיזקו את הקשר בין המדעים והארכיאולוגיה זכו בפרס דן דוד לממד זמן עבר|two-researchers-who-helped-connect-archeology-and-natural-sciences-won-the-dan-david-prize-0802171|8 בפברואר 2017}}}}.
 
==ספרים ומאמרים==
 
בשנת 2014 יצא באנגלית ספרו של פבו לציבור הרחב "האדם הניאנדרטלי: החיפוש אחר גנומים אבודים" המתאר מנקודת מבטו האישית את המירוץ אחר פיענוח הגנום הניאנדרטלי. הספר זכה לביקורת אוהדת ב[[ניו-יורק טיימס]] וקודם על ידי [[אמזון]] כאחד מ-100 הספרים המומלצים על ידיהם לאותה שנה.
 
נכון ליוני 2015, מאגר המידע הביבליוגרפי המדעי [[PubMed]] מנה 272 מאמרים מדעיים להם היה פבו שותף כמחבר. מאמרו הראשון על מיצוי DNA מן המומיה של הילד המצרי אינו נזכר ביניהם, שכן התפרסם בכתב-עת שאיננו כלול ברשימת כתבי העת המתועדים על ידי PubMed.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/סוונטה_פבו"