קובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Orielno Bot (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 46:
קובה נמנית עם המקומות הראשונים אליהם הגיע [[כריסטופר קולומבוס]] ביבשת [[אמריקה]], ב-[[28 באוקטובר]] [[1492]]. ה[[האימפריה הספרדית|ספרדים]] החלו ליישב את קובה ב-[[1511]] והפכו אותה ל[[קולוניה|מושבה]]. התנגדות התושבים המקומיים לספרדים דוכאה בכוח, לעיתים תוך ביצוע מעשי [[טבח]] באוכלוסייה המקומית. מנהיגם, [[אטואי]], הוצא להורג ב-[[1512]], וב-[[1514]] הושלמה ההשתלטות הספרדית על האי.
ב-[[1513]] ייסד [[פרננדו השני, מלך אראגון|פרננדו השני]] את מוסד ה[[אנקומיינדה]], לפיו ילידי ה[[קולוניה|מושבות]] שבהן שלטה ספרד "שילמו" לספרדים שהתיישבו בה בעבודה בתמורה למזון ולהדרכה דתית. הניסיון ליישם את המדיניות בקובה נכשל, לאחר שחלק מהילידים נחשפו למחלות שהביאו הספרדים, ואחרים סירבו לעבוד ונמלטו. חרף היחסים הקשים בין הספרדים לבין הקובנים הילידים, במספר מקרים שיתפו הצדדים פעולה. הילידים לימדו את הספרדים לגדל [[טבק (שיח)|טבק]] ולייצר [[סיגר]]ים. [[נישואים בין-גזעיים|נישואי תערובת]], בעיקר של גברים ספרדים ונשים ילידות, הביאו ללידתם של [[מסטיסוס]], או כפי שכונו בידי הקובנים הילידים - "גוּאַחִירוֹ" ("אחד משלנו"). בסופו של דבר נטמעו הילידים והמסטיסוס בספרדים, תרבותם נכחדה, וכל שנשאר ממנה הוא שמותיהם של מקומות ומילים שונות.
שני אירועים נוספים השפיעו על המאזן ה[[דמוגרפיה|דמוגרפי]] בקובה. במהלך [[מלחמת שבע השנים]] השתלטו ה[[האימפריה הבריטית|בריטים]] על קובה למשך כשנה (בין [[1762]] ל-[[1763]]), והביאו עמם אלפי עבדים מ[[אפריקה]]. בעקבות [[מרד העבדים בהאיטי|מרד העבדים]] בסן דומנג ([[האיטי]] של ימינו), בין השנים [[1791]]–[[1804]], נמלטו לקובה [[צרפת]]ים רבים, שהביאו עמם את עבדיהם.
שורה 134:
ב-[[2001]] הראו מחקרים כי רמת החיים הממוצעת בקובה נמוכה משהייתה לפני התפוררות המשטר הסובייטי. המשכורות שמעניקה המדינה אינן מספקות את צורכיהם של רבים, ובמערכת תקצוב המנות חסרים מוצרים רבים. ככל שכמות ומבחר המוצרים שניתן לרכוש במערכת התקצוב פחתה, כך פנו יותר קובנים ל[[שוק שחור|שוק השחור]] כדי לרכוש מוצרי מזון בסיסיים, לבוש, מוצרים לבית ותרופות. בנוסף, בקובה עדיין נפוצה שחיתות בתעשיות הממשלתיות, וכך גם גניבת תוצרים של המדינה ומכירתם בשוק השחור{{דרוש מקור}}.
ב-[[2005]] ייצאה קובה מוצרים בשווי 2.4 מיליארד דולרים אמריקניים, והיא נמצאת במקום ה-114 מתוך 226 המדינות או השטחים הנסקרים. קובה ייבאה מוצרים בשווי 6.9 מיליארד דולרים, והיא נמצאת במקום ה-87 [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2078rank.html]. שותפת הייצוא העיקריות של קובה הן [[הולנד]], [[קנדה]] ו[[הרפובליקה העממית של סין|סין]], שותפות הייבוא המשמעותיות הן ונצואלה, [[ספרד]] וארצות הברית. המוצרים העיקריים שמייצאת קובה הם: סוכר, [[ניקל]] (25% מסך היצוא שלה{{הערה|1=[https://groups.yahoo.com/neo/groups/CubaNews/conversations/messages/14059 Cuba's 2002 nickel exports top 70,000 tonnes, Marc Frank, Reuters, December 18, 2002] באתר Center for International Policy|שם=LTR-cip-frank}}), [[טבק (שיח)|טבק]], [[דג]]ים, מוצרים רפואיים, [[פירות הדר]] ו[[קפה]].{{הערה|שם=LTR-cip-frank}} קובה מייבאת מזון, נפט, ביגוד ומכונות. החוב החיצוני של קובה מסתכם כיום ב-13 מיליארד דולר,{{הערה|שם=LTR-הערה3|1=[http://web.archive.org/web/20051221205404/http://www.cubacenter.org/media/news_articles/cubamakespoortrade.php Center for a Free Cuba]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} המהווים כ-38 אחוזים מה[[תל"ג|תוצר הלאומי]] שלה.{{הערה|שם=LTR-הערה4|1=[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2001rank.html CIA - The World Factbook]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} בשנת [[2006]] נמצאו מצבורים גדולים של נפט ו[[גז טבעי]] במים הטריטוריאליים של קובה בצפון המדינה.{{הערה|שם=LTR-הערה-5|1=[http://news.bbc.co.uk/2/hi/americas/5321594.stm Cuba oil prospects cloud US horizon], Laura Smith-Spark, BBC News 11 September 2006}}
=== הרפורמות תחת ראול קסטרו ===
שורה 207:
מוצאם של מרבית הלבנים שהגיעו לקובה הוא מ[[ספרד]]. הספרדים הראשונים התיישבו בקובה החל מ-[[1511]], ובעקבותיהם הגיעו במהלך קרוב ל-400 שנות שלטון ספרדי מהגרים נוספים. עיקר הספרדים הגיעו מ[[אנדלוסיה]], [[אסטוריאס]], [[גליסיה]], [[קטלוניה]] ו[[האיים הקנריים]]. מדינה אירופית נוספת ממנה הגיעו מהגרים רבים היא [[צרפת]]. מהגרים צרפתים רבים הגיעו בעקבות [[מרד העבדים בהאיטי]] בסוף [[המאה ה-18]], התיישבו במזרח המדינה ופיתחו את [[מטעי הקפה בדרום-מזרח קובה|תעשיית הקפה המקומית]]. אחרים הגיעו בעקבות [[רכישת לואיזיאנה]] בראשית [[המאה ה-19]], ובין היתר הקימו את [[סיינפואגוס]]. מדינות אירופיות נוספות מהן הגיעו מהגרים לקובה כוללות את [[פורטוגל]], [[איטליה]], [[גרמניה]] ו[[רוסיה]].
תושביה השחורים של קובה הם צאצאיהם של [[עבדות|עבדים]] אפריקאים שהובאו אליה בין המאה ה-16 למאה ה-19. בניגוד למעצמות קולוניאליות אחרות ששלטו באיים הקריביים, צרפת, [[בריטניה]] ו[[הולנד]], הספרדים הטילו מגבלות על הסחר בעבדים, ומספרם היה נמוך יחסית. במהלך התקופה הקצרה בה שלטו הבריטים בקובה, בין [[1762]] ל-[[1763]] (במהלך [[מלחמת שבע השנים]]) הם הספיקו להביא עמם עבדים מהמושבות הסמוכות ומאפריקה, לשם עבודה במטעי ה[[סוכר]] וה[[טבק (שיח)|טבק]]. גל נוסף של עבדים הגיע עם הצרפתים שנמלטו מ[[האיטי]] בעקבות מרד העבדים, בסוף המאה ה-18. מקורם של מרבית העבדים ב[[ניגריה]] וב[[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]] של ימינו, ובפרט עמי ה[[יורבה]] וה[[איגבו]]. עבדים נוספים הובאו מאזור [[גינאה המשוונית]] ו[[מוזמביק]] של ימינו.
=== דת ===
| |||