טבק (שיח)

מין צמח

טבק (שם מדעי: Nicotiana tabacum) הוא מין של צמח חד-שנתי רחב עלים מסוג "ניקוטיאנה" (אנ') שממשפחת הסולניים, וככל הנראה נוצר על ידי הכלאה טבעית בין המינים ניקוטיאנה סילבסטריס (Nicotiana sylvestris) וניקוטיאנה טומנטוסיפורמיס (Nicotiana tomentosiformis), שניהם צמחים רב-שנתיים. הניקוטיאנה טבקום הוא המין הנפוץ והמשמעותי ביותר מסוגו מבחינה כלכלית, וזנים רבים שלו מגודלים ברחבי העולם.

קריאת טבלת מיוןטבק המקטרת
גידולי טבק בווירג'יניה
גידולי טבק בוירג'יניה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
סוג: ניקוטיאנה
מין: ניקוטיאנה טבקום
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Nicotiana tabacum
ליניאוס, 1753

מקורו של הצמח הוא במרכז ודרום יבשת אמריקה. הארצות הראשונות בעולם שגידלו אותו מחוצה לה הן: קנדה, מלאווי, זימבבואה וארצות הברית.

עליו המיובשים והקצוצים משמשים לייצור טבק גולמי, המשמש בעיקר לצריכה על ידי עישון בתצורות כגון: סיגריה, סיגר, סיגרלה, מקטרת, נרגילה או בתצורת תפזורת לצורך גלגול הטבק לצורת סיגריה. הטבק משמש גם ללעיסה בתצורות שונות ולהרחה בצורת אבקה דקה. בשוודיה נהוג להניח שקיק טבק טחון מתחת לשפה העליונה. תצורה זו מכונה סנוס (Snus). ישנם מוצרים הפועלים בטכנולוגיית חימום טבק, אשר אינם מאפשרים את שריפתו של הצמח, ונצרכים על ידי שאיפת אדיו בטמפרטורה הנמוכה יותר מזו של טמפרטורת בעירה, כגון מכשיר מסוג IQOS של חברת פיליפ מוריס.

מקור השימוש בטבק הוא במהלכם של טקסי שלום ויישוב סכסוכים בין שבטים אינדיאנים, בהם עישנו את הצמח במקטרת ייעודית. התרבות הראשונה שהשתמשה במקטרת לעישון טבק הייתה המאיה באזורי מקסיקו ומרכז אמריקה של היום. מקור המילה "טבק" הוא כפי הנראה מהמילה האינדיאנית (אראוואק) "טאבאגו", שתיארה מקטרת דמוית צורת האות Y לעישון טבק. מקור השם המדעי Nicotiana נקרא על שמו של שגריר צרפת בליסבון ז'אן ניקו דה וילמיין (Jean Nicot de Villemain) ששלח בשנת 1560 זרעי טבק לפריז עבור מלך צרפת.

הטבק מכיל ניקוטין, שהוא אלקלואיד אורגני ממריץ ורעלן עצבי חזק, במיוחד עבור חרקים. כל אופני צריכת הטבק גורמים להגעת ניקוטין אל מחזור הדם ולהתפתחות הדרגתית של סבילות לניקוטין ותלות בו. מנה קטלנית של ניקוטין נמצאת בחצי סיגר או בשלוש סיגריות בלבד, אך עשנם של אלו מכיל רק שבריר מכמות הניקוטין שבהם. רוב הרעלות הניקוטין נגרמות בשל חשיפה לקוטלי חרקים המכילים ניקוטין בריכוז גבוה.

הסכנה המשמעותית של שימוש בטבק היא החשיפה לחומרים מסרטנים המצויים בו ובעשנו והרס של הריאות. מדינות רבות ברחבי העולם (בתוכן מבחינות מסוימות ישראל) חקקו חוקים המגבילים את עישון הטבק במקומות ציבוריים, במטרה להקטין חשיפה בלתי רצויה לעשנו ונזקיו.

הפרדת טבק בתהליך ייצורו

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא טבק בוויקישיתוף