אום ח'אלד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ עיצוב
שורה 34:
 
== היסטוריה==
[[קובץ:Ficus sycomorus-Netanya.jpg|ממוזער|ימין|250px|עץ השקמה המפורסמת של הכפר]]
 
במקום שבו שכן אום ח'אלד התקיימו יישובים אלפי שנים קודם לכן. לראשונה הוקם במקום יישוב ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] והוא גדל [[התקופה הרומית בארץ ישראל|בתקופה הרומית]]. בחפירות שנערכו במקום נחשפו מתקופות אלה [[גת (בור)|גתות]], [[פסיפס]]ים, קירות ומתקנים אחרים הרומזים על יישוב בעל אופי [[חקלאות|חקלאי]] שהיה במקום.
 
שורה 43 ⟵ 42:
[[ממלכת ירושלים|בתקופה הצלבנית]] הוקמה במקום מצודה קטנה על ידי [[רוג'ר הלומברדי]]. המצודה התקיימה עד [[המאה ה-13]]. [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|בתקופה הממלוכית]] שימשו שרידי המצודה כ[[חאן (מבנה)|חאן]] על [[דרך הים]] העתיקה.
 
[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|בתקופה העות'מאנית]] ([[המאה ה-18]]) הוקם במקום יישוב ערבי קטן בין חורבות המצודה הצלבנית בשם אום חאלד{{הערה|1=לפי דוד גרוסמן, '''הכפר הערבי ובנותיו''', הוצאת יד יצחק בן־צבי ירושלים, 1994 עמ' 153 אום חאלד מופיע ב[[מפת ז'אקוטן]] (שנת 1799) גיליון 45}}. היישוב נקרא על שם אמו של ח'אלד, מפקד בצבא המוסלמי בעת כיבוש הארץ [[המאה ה-7|במאה ה-7]], שהאגדה קבעה את מקום קבורתה של אמו בקרבת מקום (סבחת אם ח'אלד). הכפר מנה כמה עשרות משפחות והתפרנס מגידול אבטיחים ויצואם דרך הנמל הקטן ''"מינת אבו זבורה''", שהיה שמו הערבי של מפרץ קטן מצפון לשפך [[נחל אלכסנדר]], כ-8 קילומטרים צפונית לאום חאלד (כיום בית הספר [[מבואות ים]] ב[[מכמורת]]).
 
בעת [[מסע נפוליאון בארץ ישראל|מסע נפוליאון לארץ ישראל]] בשנת [[1799]] הגיעו גדודיו של נפוליאון דרך מישור החוף הדרומי אחרי כיבוש רמלה ויפו והתקדמו צפונה, דרך השרון, אל עכו. טור אחד של הגנרל ג'ונו עבר על פני הכפר אום ח'אלד לאורך החוף ב 15 במרץ 1799 ומאוחר יותר בדרכו חזרה אחרי התבוסה ב[[עכו]]. עדות לחנייתו של צבא נפוליאון באזור הוא עוגן (מסוג אדמירל), אופייני לצי הצרפתי, שנמצא במפרץ א-זאוויה, כיום המפרץ בחוף עין-התכלת (חוף בלו-ביי).<br />