סילואן – הבדלי גרסאות

[[ישראל דוב פרומקין]], בעל עיתון [[חבצלת (כתב עת)|החבצלת]], הקים אגודה בשם "עזרת נידחים" אשר פעלה לטובת התימנים שגרו בצלע הר הזיתים, תוך שהיא נעזרת בברונית הירש ואחרים מחו"ל. בעזרת האגודה נתרמה אדמה בצלעו המערבי של הר הזיתים. האדמה הייתה ריקה לחלוטין ומרוחקת מבתי הערבים שהיו מצפון לה. חלקת האדמה נתרמה על ידי אדם בשם בועז הבבלי ועליה נוסדה [[התיישבות]] יהודית של [[יהדות תימן|עולים מתימן]] שנקראה "'''[[כפר התימנים]]'''" או '''כפר השילוח'''. {{ש}}מפאת בעיות רישום והתנהלות מול השלטון הטורקי נוסד הקדש (וואקף) בשם "הקדש ע"ש מושון בנבנישתי". ההקדש נוסד על ידי ילדיו של משה בנבנישתי וריכז לתוכו את האדמות שנתרמו על ידי בועז הבבלי.

 

 

תושבי הכפר היהודי ובתיו נפגעו במהלך פרעות שביצעו בהם הערבים ב[[מאורעות תר"פ]] ([[1921]]), ובשנת [[1929]] ([[מאורעות תרפ"ט]]) התנפלו הערבים על הנשארים, פגעו בהם ושדדו את רכושם. חלק הארי של התושבים עזבו בלחץ שלטון [[המנדט הבריטי]]. בני הכפר, בהנהגתו של הרב [[יוסף מדמוני]], בנו של מייסד הכפר, חזרו לכפר למספר שנים, אך בעקבות הפרעות במהלך [[המרד הערבי הגדול]], וחוסר רצונו של שלטון המנדט להגן על יהודי הכפר מפני הפורעים הערבים, גורשו היהודים לצמיתות מהכפר על ידי השלטון הבריטי בשנת [[1938]]. למרות הבטחות (כתובות) של המושל הבריטי לאפשר את שובם של היהודים לכפר עם השבת השקט, לא הסכימו לכך שלטונות המנדט, והכפר נותר ריק מיהודים.