ניסן – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=חודש עברי}}

{{לוח חודשי עברי בחמש שנים|7}}

 

כמו כל שמות החודשים המקובלים עד היום בשנה העברית מאז ה[[שיבת ציון|שיבה מגלות בבל]], שמו של חודש יובא מהתרבות הבבלית, יחד עם מרכיבים תרבותיים נוספים, אשר הבולט והחשוב שבהם הוא [[כתב עברי|הכתב העברי]], המקובל מאז ועד היום. מקור השם במילה ה[[אכדית]] "'''ניסנו'''", ומשמעו '''ניצן''', שפריחתו ב[[אביב]], כנאמר: "הניצנים נראו בארץ" (שיר השירים ב'). שמו של החודש מופיע במגילת אסתר "'''בחדש הראשון''' הוא חדש '''ניסן''', וב[[ספר נחמיה]] "ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך".

 

משמעות מאוחרת לשם הבבלי ניתן על ידי [[חז"ל]], והיא נגזרת מדמיון [[פונטיקה|צלילי]]: ניסן מלשון נס, משום שנעשו בו ניסים לישראל.

 

במקרא מכונה חודש ניסן בשם "החודש הראשון"{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|מ|ב}}; {{תנ"ך|שמות|מ|יז|ללא=שם}}; {{תנ"ך|ויקרא|כג|ה}} ועוד.}} וכן "ראש חדשים",{{הערה|{{תנ"ך|שמות|יב|ב}}.}} בציווי [[מקרא]]י מיוחד שנאמר ל[[משה רבינו]] זמן קצר לפני [[יציאת מצרים]], ציווי שכלל גם את מצוות [[קידוש החודש]]: "החדש הזה לכם '''ראש חדשים''', '''ראשון''' הוא לכם לחודשי השנה" (שמות י"ב, ב'). שם זה מופיע גם ב[[מגילת אסתר]] "'''בחודש הראשון''' הוא חדש '''ניסן'''.{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ג|ז}}.}} ב[[ביתא ישראל]] החודש נקרא [[לוח השנה של ביתא ישראל|ליסן]]. לראש השנה האשורי קוראים 'ריש ניסאנו', כלומר ראש ניצן, והוא חל באחד באפריל, בתקופת חודש ניסן.