נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1\2\3, תוכנ\1ת, שנייה\1, הייתה
שורה 29:
'''נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ''' היא [[חברה ממשלתית]] האחראית לפיתוח תשתיות התחבורה ב[[ישראל]]. החברה עוסקת ב[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]], פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות [[מחלף|מחלפים]] ו[[גשר]]ים וכן פיתוח והקמה של מסילות רכבת בישראל (עבור רכבת ישראל) ובניית שדה התעופה הבינ"ל החדש העתידי של ישראל (משלים לנתב"ג, המיועד לטיסת Low Cost).
 
החברה הוקמה בשנת 1921 על ידי המנדט הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה תחת השם (P.W.D. (Public Works Department, ומקום המדינה בשנת 1948 תחת השם העברי מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות). מקום המדינה ועד שנת 2004 היתההייתה מ.ע.צ. יחידה במשרדי ממשלה שנים (מ- 1980 היתההייתה יחידת סמך במשרד התחבורה), ומ- 2004 הפכה להיות חברה ממשלתית תחת השם "מ.ע.צ. - החברה הלאומית לדרכים בישראל".
 
מאז הפכה לחברה ממשלתית ב-2004, לחברה מבנה "רזה" של חברה מנהלת בלבד, המנהלת את ספקיה (מנהלי פרויקטים, מתכננים, וקבלנים) באמצעות מיקור חוץ, לאחר זכייה במכרזים לביצוע עבודות החברה, ולפיכך איננה מעסיקה ישירות כח אדם לביצוע העבודות ו/או מחזיקה בכלים הנדסיים ובציוד הנדסי כבד.
שורה 36:
 
==תחומי פעילות==
באחריות החברה כבישים באורך כולל של כ- 8,000 [[מטר|קילומטר]]. בנוסף החברת מתחזקת כ- 1300 גשרים ומנהרות, 105 מחלפים, 2200 צמתים, 5600 ק"מ של מעקות בטיחות, 18,500 נקודות מאור בכבישים, 95,000 תמרורים ושלטים, 18,500 אלף דונם של שטחי גינון, ומתפעלת למעלה מ- 150 מצלמות לניהול ובקרת תנועה.
 
חברת נתיבי ישראל פועלת לפי תכניותתוכניות רב שנתיות שמאושרות על ידי משרד התחבורה ומשרד האוצר. התוכנית הרב שנתית הראשונה היתההייתה בין השנים 2006-2010, התוכנית השניההשנייה היתההייתה בין השנים 2011-2016, וכיום החברה פועלת תחת תוכנית חומש שלישית לשנים 2017-2021 כאשר היקף תקציב החברה לתוכנית זו הוא למעלה מ- 50 מיליארד ש"ח.
 
תוכנית החומש הנוכחית של החברה, שמה דגש על ההיבטים הבאים:
שורה 82:
במהלך השנים פיתחה מ.ע.צ. אמצעי בטיחות חדשים כדי לשפר את רמת ה[[בטיחות]] בכבישים ולמנוע [[תאונת דרכים|תאונות דרכים]]. כך למשל פיתחה טכנולוגיית כביש שקיבלה את הכינוי "כביש סלחני", המאפשר לנהגים שנקלעו למצב מצוקה בדרך (סטייה מנתיב או סיבוב חד) לשוב ל"דרך הישר" באמצעות מבנה הנדסי מיוחד של הכביש ובאמצעות אביזרי בטיחות שהותקנו לאורכו – מעקות הפרדה, שוליים מיוצבים ועוד.
 
מ.ע.צ. עברה לאורך השנים בין משרדים ממשלתיים שונים. עם קום המדינה היתההייתה מ.ע.צ. כפופה למשרד הפיתוח, אך מינואר 1949 הוכפפה למשרד העבודה מתוך הבנה שמרבית כוח העבודה של החברה יגיע מקרב העולים החדשים שנהרו לארץ באותם ימים. לאור הפעילות הרבה של מ.ע.צ. בבניית מוסדות שלטון בארץ, הוחלט בשנת 1977 להכפיפה למשרד השיכון והבינוי. עם זאת, בשנת 1980 הוחלט על סגירת אגף "מבני ציבור" במ.ע.צ. והחברה התמקדה החל משנה זו בפיתוח תשתית הכבישים הבינעירוניים בלבד. בין השנים 1996-1999 הוכפפה מ.ע.צ. למשרד התשתיות הלאומיות, והחל משנת 1999 הוכפפה למשרד התחבורה. בשנת [[2004]], מתוך רצון לייעל את החברה, הפסיקה מ.ע.צ. להיות יחידת סמך במשרד התחבורה, והפכה ל[[חברה ממשלתית]] בשם "'''מ.ע.צ. - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ'''". החברה קיבלה תחת אחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותן. [[אלכס ויז'ניצר]], מנכ"ל מ.ע.צ. לשעבר, עמד בראש החברה החדשה והיה מנהלה הכללי עד לשנת 2010. מחליפו היה האדריכל שי ברס, לשעבר מנכ"ל [[חברת נתיבי איילון]].
 
בעקבות החלטת ממשלה, החל מנובמבר 2012 שונה שמה של החברה ל"נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ" והחברה הרחיבה את פעילותה לתשתיות תחבורה נוספות מעבר לפיתוח הכבישים הבינעירוניים בישראל, והחלה לפתח מסילות רכבת חדשות (לתפעול "רכבת ישראל") וכיום אמונה גם על בניית שדה תעופה בינ"ל נוסף בישראל.