נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה – הבדלי גרסאות

החברה הוקמה בשנת 1921 על ידי המנדט הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה תחת השם (P.W.D. (Public Works Department, ומקום המדינה בשנת 1948 תחת השם העברי מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות). מקום המדינה ועד שנת 2004 היתההייתה מ.ע.צ. יחידה במשרדי ממשלה שנים (מ- 1980 היתההייתה יחידת סמך במשרד התחבורה), ומ- 2004 הפכה להיות חברה ממשלתית תחת השם "מ.ע.צ. - החברה הלאומית לדרכים בישראל".

באחריות החברה כבישים באורך כולל של כ- 8,000 [[מטר|קילומטר]]. בנוסף החברת מתחזקת כ- 1300 גשרים ומנהרות, 105 מחלפים, 2200 צמתים, 5600 ק"מ של מעקות בטיחות, 18,500 נקודות מאור בכבישים, 95,000 תמרורים ושלטים, 18,500 אלף דונם של שטחי גינון, ומתפעלת למעלה מ- 150 מצלמות לניהול ובקרת תנועה.

חברת נתיבי ישראל פועלת לפי תכניותתוכניות רב שנתיות שמאושרות על ידי משרד התחבורה ומשרד האוצר. התוכנית הרב שנתית הראשונה היתההייתה בין השנים 2006-2010, התוכנית השניההשנייה היתההייתה בין השנים 2011-2016, וכיום החברה פועלת תחת תוכנית חומש שלישית לשנים 2017-2021 כאשר היקף תקציב החברה לתוכנית זו הוא למעלה מ- 50 מיליארד ש"ח.

מ.ע.צ. עברה לאורך השנים בין משרדים ממשלתיים שונים. עם קום המדינה היתההייתה מ.ע.צ. כפופה למשרד הפיתוח, אך מינואר 1949 הוכפפה למשרד העבודה מתוך הבנה שמרבית כוח העבודה של החברה יגיע מקרב העולים החדשים שנהרו לארץ באותם ימים. לאור הפעילות הרבה של מ.ע.צ. בבניית מוסדות שלטון בארץ, הוחלט בשנת 1977 להכפיפה למשרד השיכון והבינוי. עם זאת, בשנת 1980 הוחלט על סגירת אגף "מבני ציבור" במ.ע.צ. והחברה התמקדה החל משנה זו בפיתוח תשתית הכבישים הבינעירוניים בלבד. בין השנים 1996-1999 הוכפפה מ.ע.צ. למשרד התשתיות הלאומיות, והחל משנת 1999 הוכפפה למשרד התחבורה. בשנת [[2004]], מתוך רצון לייעל את החברה, הפסיקה מ.ע.צ. להיות יחידת סמך במשרד התחבורה, והפכה ל[[חברה ממשלתית]] בשם "'''מ.ע.צ. - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ'''". החברה קיבלה תחת אחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותן. [[אלכס ויז'ניצר]], מנכ"ל מ.ע.צ. לשעבר, עמד בראש החברה החדשה והיה מנהלה הכללי עד לשנת 2010. מחליפו היה האדריכל שי ברס, לשעבר מנכ"ל [[חברת נתיבי איילון]].