פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנה
מ
סקריפט החלפות (, דוגמה)
'''ג'נס''' הוא [[התקן תוך-רחמי]] שיעיל במניעת הריון ב-99% מהמקרים. זהו אמצעי מניעה הפיך; כלומר, ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת, ללא פגיעה בפוריות. ההתקן פועל מעת החדרתו לחלל הרחם, לתקופה של שלוש שנים אלא אם מוציאים אותו קודם לכן. יתרונותיו של ההתקן הם יעילותו הגבוהה במניעת הריון, לצד התאמתו לנשים צעירות שטרם ילדו, לנשים בין לידות, לנשים מעשנות שאסורות עליהן הגלולות ולנשים עם נטייה לקרישיות יתר{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/alonim/Janess_Levonorgestrel_Patient_HEBREW_1454484663469.pdf ג'נס, עלון לצרכנית, מאגר התרופות, אגף הרוקחות במשרד הבריאות]}}. הפוריות חוזרת לסדרה עם הוצאת ההתקן {{הערה|1=[https://www.maccabi4u.co.il/23941-he/Maccabi.aspx?TabId=24008_24070_24025_24028 יתרונות וחסרונות של התקן תוך רחמי הורמונלי, אתר [[מכבי שירותי בריאות]]]}}.
===מנגנון פעולה===
התקן ג'נס הוא התקן הורמונלי תוך רחמי עשוי פלסטיק, בצורת T, מכיל הורמון לבונוגסטרל המשתחרר אל חלל הרחם באופן מבוקר. ההתקן פועל ברחם באופן מקומי – ההורמונים שמופרשים ממנו מעכבים את צמיחת רירית הרחם, מעודדים התעבות רירית עבה בפתח צוואר הרחם, כמחסום לתאי הזרע, ואף פוגעים בזרע עצמו{{הערה|JMunuce, MJ; Nascimento, JAA; Rosano, G; Faundes, A; Bahamondes, L (2006), "Does of levonorgestrel comparable to that delivered by levonorgestrel-releasing uterine system can modify the in vitro expression of zona binding sites of human spermatozoa", Contraception 73 (1): 97–101}}{{הערה| [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2971715/ Silverberg, SG; Haukkamaa, M; Arko, H, Nilsson, CG; Luukkainen, T (1986), "Endometrial morphology during long-term use of levonorgestrel-releasing intrauterine devices", Int. J. Gynecol. Pathol. 5 (3): 235–241 ]}}. ההתקן לא מעכב את הביוץ, שממשיך כסדרו{{הערה|1=[https://www.maccabi4u.co.il/23941-he/Maccabi.aspx?TabId=24008_24070_24025 מבוא להתקן תוך רחמי הורמונלי, אתר [[מכבי שירותי בריאות]]]}}. ההתקנה נעשית בדרך כלל ביום החמישי של הווסת כשצוואר הרחם מורחב. עם זאת ניתן להחדיר את ההתקן בכל עת, כל עוד ברור לחלוטין שהאישה אינה הרה. ההתקן מוחדר דרך [[צוואר הרחם]] אל חלל הרחם, בפעולה שאורכת מספר דקות. להתקן יש חוט המושאר בנרתיק כדי שאפשר יהיה לשלוף אותו במידת הצורך. לאחר ההתקנה ייתכן כאב הדומה לכאבי וסת במשך כמה ימים לאחר ההתקנה וכן צפויה הכתמה קלה במשך מספר שבועות. הווסת יכולה להגיע בתאריך שונה מזה מהרגיל, והדימום הווסתי יכול להיות שונה מהרגיל.
'''המלצות האיגוד הגינקולוגי האמריקאי''': האיגוד קורא לגינקולוגים האמריקאים להיות פעילים בהרחבת השימוש באמצעי מניעה ארוכי טווח (התקן תוך רחמי ושתל תת-עורי) גם לנערות, לנשים צעירות ולנשים שטרם ילדו, בשל יעילותם ובטיחותם{{הערה|1=[http://www.acog.org/-/media/Committee-Opinions/Committee-on-Gynecologic-Practice/co642.pdf?dmc=1 נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח ארוך]}}. במאי 2018 פרסם האיגוד נייר עמדה שבדק איזה אמצעי מניעה הוא היעיל ביותר לצעירים ובני נוער (adolescents) מבחינת יעילות, התמדה, ושביעות רצון{{הערה|1=[https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Adolescent-Health-Care/Adolescents-and-Long-Acting-Reversible-Contraception נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי האמריקאי בעניין שימוש באמצעי מניעה בקרב בני נוער]}}. המסקנה המרכזית בעניין זה היא כי אמצעי מניעה ארוכה טווח - התקן תוך רחמי או שתל תת-עורי - הם היעילים ביותר, וכי שיעור ההתמדה בשימוש בהם ושביעות הרצון מהם הם הגבוהים ביותר (בישראל שתל תת-עורי אינו משווק). המלצות האיגוד הן לעודד בחירה מושכלת של המטופלת: על הרופא להציג מידע אודות התקן לצד מידע אודות אמצעי מניעה אחרים, ולכבד את בחירת המטופלת, בין אם היא בוחרת באמצעי מניעה ארוך טווח ובין שלא. כמו כן, ממליץ האיגוד הגינקולוגי לפעול להפחתת חסמים לשימוש בהתקנים: מיתוסים ומידע שגוי שצעירים מקבלים מסביבתם בעניין התקנים מהווים חסם לשימוש בהם, ולכן ממליץ האיגוד הגינקולוגי להרחיב את הידע של מטפלים, יועצים, רופאים והורים בנוגע לבטיחות וליעילות של ההתקנים. המלצה זו נתמכת גם בנייר עמדה מאוגוסט 2017 בכותרת "Counseling Adolescents about Contraception"{{הערה|1=[https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Adolescent-Health-Care/Counseling-Adolescents-About-Contraception הנחיות להדרכת בני נוער בעניין שימוש באמצעי מניעה]}}{{ש}}
'''המלצות המרכז הלאומי לבקרת מחלות ולמניעתן''': ב-2015 פרסם ה-CDC המלצה על הרחבת השימוש באמצעי מניעה לטווח רחוק בנערות החל מגיל 15{{הערה|1=[http://www.cdc.gov/mmwr/preview/mmwrhtml/mm6413a6.htm?s_cid=mmmm6413a6_w המלצת ה-CDC בעניין אמצעי מניעה לטווח ארוך בנערות ונשים צעירות]}}.{{ש}}
'''המלצת איגוד רופאי הילדים הקנדי''': במאי 2018 המליץ איגוד רופאי הילדים הקנדי כי רופאים המטפלים בבני נוער יציעו לנערות שימוש בהתקן תוך רחמי כאפשרות ראשונה מבין האמצעים למניעת הריון. זאת משום יעילותו ובטיחותו של ההתקן התוך רחמי עולים על אלו של אמצעי המניעה האחרים התלויים במידת ההקפדה של המשתמשים {{הערה|1=[https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-https://www.cps.ca/en/documents/position/contraceptive-care Contraceptive care for Canadian youth נייר עמדה של האיגוד הגינקולוגי הקנדי בעניין שימוש באמצעי מניעה בקרב בני נוער]}}
 
===התאמת ההתקן לצעירות טרום לידה===
*מינון וגודל: מכיל רבע מהמינון ההורמונלי שיש בהתקנים אחרים. רוחב ההתקן קטן יותר מזה של התקנים אחרים וקוטר המוליך צר יותר מזה של התקנים אחרים
===התוויות נגד===
אין להשתמש בתרופה אם את רגישה או אלרגית לחומר הפעיל לבונוגסטרל או לאחד מהמרכיבים הנוספים אשר מכילה התרופה. אם את בהריון. אם את סובלת או סבלת בעבר ממחלה דלקתית של האגן או זיהום של איברי הרבייה הנשיים. אם את סובלת ממצבים הקשורים בסיכון מוגבר ללקות בזיהומים בצוואר הרחם. אם את סובלת מזיהום בדרכי המין התחתונות, זיהום בנרתיק או מזיהום של הרחם לאחר לידה. אם את סובלת משינויים חריגים בתאי צוואר הרחם. אם את סובלת או שיש חשד שהינך סובלת מסרטן צוואר הרחם או מסרטן הרחם. אם את סובלת מגידולים שצמיחתם רגישה להורמונים מסוג פרוגסטוגן, לדוגמאלדוגמה סרטן השד.
==קישורים חיצוניים==
*{{וואלה!|יפעת סני|"זה אמצעי המניעה הכי יעיל, אז למה נשים מפחדות להשתמש בו?"|3158580|17 במאי 2018}}
42,598

עריכות