העיוורת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: "\2", \1\2\3\4\3\2
שורה 13:
חנה היא [[פרוטגוניסט|הדמות המרכזית]] בסיפור והוא מבוסס על [[חידה|חידת]] חייה ועל ניסיונותיה לפתור אותה. הסיפור מסופר [[נקודת מבט (פילוסופיה)|מנקודת המבט]] של חנה, ואנחנו יודעים רק מה שהיא יודעת, ולא יותר מזה, מה שמקנה לסיפור אווירת מתח ומסתורין. חושיה של חנה מחודדים מאוד, כנראה בשל הצורך לחפות על כך שהיא עיוורת. היא [[אומץ|אמיצה]] ונחושה לפענח בהצלחה את תעלומת חייה. לאחר הולדת ביתה, בפעם הראשונה ניתן לראות שחנה [[אושר|מאושרת]]. תקופה מאושרת זו נפסקת כאשר ילדתה [[חולה]] ב[[מחלה]] שפוקדת את העיר, ולבסוף [[מוות|מתה]]. בעלה אטום ל[[חוסר אונים|חוסר האונים]] שלה, ובכלל אליה. הוא אף [[אדישות|אדיש]] למחלת ביתו ולסבלה. לחנה קשה לשלוט בגורלה, כיוון שמשדכים לה, בעל כורחה, מישהו שהיא לא מכירה, והיא חייבת [[חתונה|להתחתן]] איתו. היא נכנסת לחיים שהיא לא מכירה, חיים מלאי שקר. מצבה הפיזי גורם לה להיות [[תלות (מוגבלות)|תלויה]] באחרים. היא לא בחרה את [[פטליזם|הגורל]] שקיבלה, ולכן אינה שולטת בגורלה. עדות לכך ניתן לראות בסירובה לתת את [[גופה|גופת]] [[בת]]ה לידיו של [[קברן|הקברן]], כדי [[קבורה|שיקבור]] אותה, אך לבסוף, גופת בתה נלקחת ממנה, בניגוד לרצונה. עם זאת היא מנסה לקחת את [[פטליזם|גורלה]] בידיה ולשלוט בו, ולבסוף אף מצליחה לפצח את [[חידה|חידת]] חייה.
 
=== רבי ישראל (הקברן ובעלה של חנה): ===
בסיפור מתואר [[רב]]י ישראל בהדרגה מנקודת המבט של חנה. רבי ישראל איש [[בגרות|זקן]], שקט ואדיש, ששודך לחנה. רבי ישראל, [[אם (משפחה)|אמא]] של חנה והמשדך מנצלים את העיוורון של חנה ומשקרים לה על [[גיל]]ו [[עבודה (כלכלה)|ותעסוקתו]] של רבי ישראל ומיקום [[בית מגורים|הבית]] שהם גרים. מיד לאחר מכן חנה מולידה [[ילדות|ילדה]] ובאותו זמן חנה מגלה רמזים על חידת חייה. חנה מתחילה לחשוד בבעלה לגבי [[מקצוע|המקצוע]] שלו לפי ספירת פרוטות [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] שלא מתאים לסוחר טבק, הגעה לבית עם בוץ ב[[נעליים]] ועוד. רבי ישראל כל יום מגיע הביתה, אוכל, ישן, ולמחרת בבוקר, יוצא שוב לעבודה מבלי לדבר או לעשות מעשה שיכול לגרום לחנה לגלות את [[זהות|הזהות]] האמתית שלו. הילדה שחנה גידלה [[חולה]] במחלת [[דיפתריה|האסכרה]] שמתפשטת באזור. רבי ישראל ידע שהילדה שלו [[מטופל|חולה]] ולא עושה דבר. אפילו שחנה דרשה ממנו שיעזור לה, אבל בעלה האדיש לא התייחס. לאחר כמה זמן הילדה [[מוות|מתה]], ובעלה [[קבורה|קבר]] את הילדה ב[[בית קברות]]. בסוף הסיפור, חנה יוצאת מהבית ומגלה שהיא נמצאת בבית קברות{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=28791bb5-3ada-4f0e-b9b0-18c547e3c09f&lang=HEB|הכותב=|כותרת="בעקבות מותה של ביתה התינוקת היא יוצאת לראשונה מן הבית ומגלה שהיא נמצאת בבית קברות".|אתר=tarbut.cet.ac.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-05-16}}}} ושבעלה [[קברן]].
 
== רמזים מטרימים ==
[[סיפורת|הסיפור]] "[[עיוורון|"העיוורת"]]" כתוב בתור סיפור מתח [[ספרות בלשית|בלשי]], המבוסס על פואנטה. סיפור פואנטה הוא סיפור שבו יש נקודת מפנה בסוף הסיפור, אשר מהווה את [[שיא]]ו, ומעניקה לסיפור [[משמעות]] חדשה, שהקוראים לא יכלו להבין לפני הגעת הפואנטה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://tarbut.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=28791bb5-3ada-4f0e-b9b0-18c547e3c09f&lang=HEB|הכותב=|כותרת="הסיפור זרוע סימנים המטרימים את האמת, אך אין הם מכינים אותה או את הקוראים לסופו המפתיע והמר של הסיפור, המתגלה רק בשורה האחרונה"|אתר=tarbut.cet.ac.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-05-15}}}}. במקרה של סיפור "העיוורת", שיא הסיפור הוא סופו, והוא הרגע שבו חנה, העיוורת, גילתה שבעלה הוא [[קברן]], ושהוא [[קבורה|קבר]] את בתם [[בית קברות|בבית הקברות]] בו שוכן ביתם. הפואנטה חושפת את האמת על [[דמות]]ו של הבעל, ישראל, ועל מצב [[פרוטגוניסט|הגיבורה]], חנה. זוהי הפואנטה של הסיפור, ועד לרגע זה, הקוראים לא יכלו לדעת זאת. הפואנטה בסוף הסיפור מעניקה [[פרשנות טקסט|פירוש]] חדש לכל [[ספרות|היצירה]]. בסיפורים כאלה, [[מחבר|המחבר]] "שותל" [[רמז מטרים|רמזים מטרימים]] (טרם), המכוונים את [[עלילה|העלילה]] עד הגילוי המפתיע, לרוב בסופו של הסיפור.
 
=== רמזים מטרימים לעיסוקו של הבעל ===