ויקיפדיה

ניוון מקולרי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור להורמון גדילה
Danit.Bayer (שיחה | תרומות)
498 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 2:
[[קובץ:Human eyesight two children and ball with age-related macular degeneration.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אותה תמונה מנקודת מבטו של אדם עם ניוון מקולרי]]
[[קובץ:Makuladegeneration-by-RalfR.jpg|ממוזער]]
'''ניוון מקולרי''' או נמ"ג (מ[[אנגלית]]: '''Macular degeneration'''; בעברית: '''ניוון כתמי''') הוא [[מחלה|מחלת]] [[עין|עיניים]] שבההמתפתחת לאורך שנים, כאשר שומנים וחלבונים שונים מצטברים מתחת לרשתית עד שהם פוגעים באופן משמעותי בחדות הראייה. נמ"ג היא גורם העיוורון הראשון בשכיחותו בעולם המפותח וכן בישראל{{הערה|1=[http://www.hadassah.org.il/medical-care/departments/%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%94/%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A8%D7%99-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99.aspx ניוון מקולרי גילי, באתר "המרכז הרפואי הדסה"]}}. במהלך התקדמות המחלה נפגע תפקודם של ה[[תא קולט אור|פוטורצפטור]]ים ושל האפיתל הצבעני (RPE) באזור ה[[מקולה (עין)|מקולה]] (מרכז הראייה). עם התקדמות המחלה מפסיקים הפוטורצפטורים לפעול. מופעה הנפוץ של המחלה קשור ל[[גיל]] ומכונהונקרא '''AMD''' ([[ראשי תיבות]] של ageAge-related macularMacular degenerationDegeneration).
== =סיווג ===▼
 
באופן כללי נהוג לחלק את המחלה ל-AMD "יבש" (non neovascular) ול-AMD "רטוב" ( neovascular). ההבדל בין שני הסוגים הוא בנוכחות כלי דם פתולוגיים הצומחים מתחת ל[[רשתית]], וכן בחומרת תסמיני המחלה.{{ש}}▼
▲== סיווג ==
ניוון מקולרי "יבש": בשלב מוקדם של ניוון מקולרי קשור לגיל מופיעים משקעים צהובים או לבנים של חומר חוץ תאי (חומר היאליני) באזור המקולה המכונים דרוזן (Drusen). המשקעים מצטברים בין האפיתל הצבעני של הרשתית (RPE) לבין הממברנה ע"ש ברוק שהיא השכבה הפנימית של ה[[שכבה דמית|דמית]]. כמות גדולה של דרוזן משמעה סיכוי גדול להתפתחות של ניוון מקולרי. הצטברות זו של דרוזן גורמת לפעילות [[רדיקלים חופשיים]] ופגיעה ברשתית, קיים אובדן של פוטורצפטורים ושל תאים תומכים בפוטורצפטורים. התקדמות המופע היבש איטית יחסית אך אין בנמצא טיפול יעיל למחלה. במקרים חמורים של נמ"ג יבש, מופיעה אטרופיה אזורית, שבה מתרחש ניוון של קולטני אור, אפיתל צבעני ודמית באזור נרחב במקולה.▼
▲באופן כללי נהוג לחלק את המחלה ל-AMD "יבש" (non neovascular) ול-AMD "רטוב" ( neovascular). ההבדל בין שני הסוגים הוא בנוכחות כלי דם פתולוגיים הצומחים מתחת ל[[רשתית]], וכן בחומרת תסמיני המחלה.
לרוב האנשים בשלב זה אין פגיעה ב[[מערכת הראייה|ראיה]].{{ש}}▼
 
ניוון מקולרי "רטוב": בסוג ה"רטוב", המחלה נגרמת כתוצאה מגדילה של [[כלי דם]] חדשים מתחת ל[[פוביאה]]. חלקם, כ-25%, חודרים מה[[שכבה דמית|דמית]] לתוך ה[[רשתית]] ומדממים (CNV- Choroidal Neovascularization). מצב זה גורם בתוך זמן קצר לניוון ואובדן ראייה בחלקה הגדול של הפוביאה (שנמצאת במרכז המקולה). הסיבה לדימומים נעוצה בכך שכלי הדם החדשים הם בעלי דופן חלשה יותר. כתוצאה מהדימום נוצרת רקמת צלקת במרכז הראייה הגורמת להופעת כתם שחור. ברוב המקרים המחלה מתבטאת בירידה בראייה המתבטאת באיבוד יכולת קריאה, יכולת אבחון פנים, יכולת קריאת שעון וראייה תפקודית. ▼
=== הסוג ה"יבש" ===
▲בשלב מוקדם של ניוון מקולרי קשור לגיל מופיעים משקעים צהובים או לבנים של חומר חוץ תאי (חומר היאליני) באזור המקולה המכונים דרוזן (Drusen). המשקעים מצטברים בין האפיתל הצבעני של הרשתית (RPE) לבין הממברנה ע"ש ברוק שהיא השכבה הפנימית של ה[[שכבה דמית|דמית]]. כמות גדולה של דרוזן משמעה סיכוי גדול להתפתחות של ניוון מקולרי. הצטברות זו של דרוזן גורמת לפעילות [[רדיקלים חופשיים]] ופגיעה ברשתית, קיים אובדן של פוטורצפטורים ושל תאים תומכים בפוטורצפטורים. התקדמות המופע היבש איטית יחסית אך אין בנמצא טיפול יעיל למחלה. במקרים חמורים של נמ"ג יבש, מופיעה אטרופיה אזורית, שבה מתרחש ניוון של קולטני אור, אפיתל צבעני ודמית באזור נרחב במקולה.
▲לרוב האנשים בשלב זה אין פגיעה ב[[מערכת הראייה|ראיה]].
 
=== הסוג ה"רטוב" ===
▲בסוג ה"רטוב", המחלה נגרמת כתוצאה מגדילה של [[כלי דם]] חדשים מתחת ל[[פוביאה]]. חלקם, כ-25%, חודרים מה[[שכבה דמית|דמית]] לתוך ה[[רשתית]] ומדממים (CNV- Choroidal Neovascularization). מצב זה גורם בתוך זמן קצר לניוון ואובדן ראייה בחלקה הגדול של הפוביאה (שנמצאת במרכז המקולה). הסיבה לדימומים נעוצה בכך שכלי הדם החדשים הם בעלי דופן חלשה יותר.
כתוצאה מהדימום נוצרת רקמת צלקת במרכז הראייה הגורמת להופעת כתם שחור.
ברוב המקרים המחלה מתבטאת בירידה בראייה המתבטאת באיבוד יכולת קריאה, יכולת אבחון פנים, יכולת קריאת שעון וראייה תפקודית.
 
[[קובץ:Josef Tal & Computer Screen.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המלחין [[יוסף טל]] קורא כתב-יד בעזרת מכשיר [[טכנולוגיה מסייעת]] להגדלה מסוג [[טלוויזיה במעגל סגור]]]]
== =גורמי סיכון ===▼
 
*גיל מתקדם. - בעוד שיעור התחלואה הכללי בכלל האוכלוסייה בשלבים המתקדמים של נמ"ג עומד על כ-1.5%, באוכלוסייה מעל 75 השיעור הוא מעל 7%{{הערה|Klein R, P.T., Bird A, Vannewkirk MR., The epidemiology of age-related macular degeneration. Am J Ophthalmol., 2004. 137(3): p. 486-95.}}.▼
▲== גורמי סיכון ==
*תורשה - סיפור משפחתי של ניוון מקולרי מעלה את הסיכון של קרוביו לפתח את המחלה. ממצאים אלו חוזקו במחקרי תאומים. הגזע גם הוא משפיע על המחלה, בארצות הברית שיעור התחלואה בקרב שחורים נמוך מאד ביחס ללבנים{{הערה|Seddon, J., Ajani, UA, Mitchell, BD., Familial aggregation of age-related maculopathy. Am J Ophthalmol., 1997. 123 (2): p. 199-206.}}.▼
גורמי הסיכון למחלה כוללים:
*מין - נשים נמצאות בסיכון מוגבר.{{מקור}}▼
▲*גיל מתקדם. בעוד שיעור התחלואה הכללי בכלל האוכלוסייה בשלבים המתקדמים של נמ"ג עומד על כ-1.5%, באוכלוסייה מעל 75 השיעור הוא מעל 7%{{הערה|Klein R, P.T., Bird A, Vannewkirk MR., The epidemiology of age-related macular degeneration. Am J Ophthalmol., 2004. 137(3): p. 486-95.}}.
*עישון - מחקרים רבים הצביעו על עישון כעל גורם סיכון חד משמעי להתפתחות נמ"ג. הסברים אפשריים להשפעת העישון על התפתחות נמ"ג הם עליה ברמות של עקה חמצונית ברקמות, עליה ברמות צבירת טסיות, ועליה ברמת פיברינוגן ובנוסף - ירידה ברמת נוגדי החמצון בדם. גם זרימת הדם בדמית עשויה להיפגע בגלל העישון{{הערה|Seddon, J.M., S. George, and B. Rosner, Cigarette smoking, fish consumption, omega-3 fatty acid intake, and associations with age-related macular degeneration: the US Twin Study of Age-Related Macular Degeneration. Arch Ophthalmol, 2006. 124(7): p. 995-1001}}.▼
▲*תורשה - סיפור משפחתי של ניוון מקולרי מעלה את הסיכון של קרוביו לפתח את המחלה. ממצאים אלו חוזקו במחקרי תאומים. הגזע גם הוא משפיע על המחלה, בארצות הברית שיעור התחלואה בקרב שחורים נמוך מאד ביחס ללבנים{{הערה|Seddon, J., Ajani, UA, Mitchell, BD., Familial aggregation of age-related maculopathy. Am J Ophthalmol., 1997. 123 (2): p. 199-206.}}.
*תזונה - השמנת יתר נקשרה עם סיכון גבוה לחלות בנמ"ג. לעומת זאת צריכת לוטאין, זיאקסנטין, שומן מסוג אומגה-3 ודגים מפחיתות את הסיכון לחלות במחלה.▼
▲*מין - נשים נמצאות בסיכון מוגבר.{{מקור}}
== =אבחנה ===▼
▲*עישון - מחקרים רבים הצביעו על עישון כעל גורם סיכון חד משמעי להתפתחות נמ"ג. הסברים אפשריים להשפעת העישון על התפתחות נמ"ג הם עליה ברמות של עקה חמצונית ברקמות, עליה ברמות צבירת טסיות, ועליה ברמת פיברינוגן ובנוסף - ירידה ברמת נוגדי החמצון בדם. גם זרימת הדם בדמית עשויה להיפגע בגלל העישון{{הערה|Seddon, J.M., S. George, and B. Rosner, Cigarette smoking, fish consumption, omega-3 fatty acid intake, and associations with age-related macular degeneration: the US Twin Study of Age-Related Macular Degeneration. Arch Ophthalmol, 2006. 124(7): p. 995-1001}}.
*'''אבחון עצמי''' - ניתן להיעשות בבית באמצעות "מבחן אמסלר": הקווים הישרים של המשבצות צריכים להראות ישרים וללא קפיצות וריצודים הן בשתי העיניים והן בהסתכלות בכל עין בנפרד. אם אין הדבר כך, יכולה עובדה זו להוות חשד ראשוני לבעיית ניוון מרכז הראיה, אם כי ייתכן שהבעיה נובעת מגורמים אחרים ([http://www.maccabi4u.co.il/13195-he/Maccabi.aspx?TabId=13197_13198_13202 הדפסת "דף אמסלר" והסבר שימוש] באתר "מכבי"). {{ש}}▼
▲*תזונה - השמנת יתר נקשרה עם סיכון גבוה לחלות בנמ"ג. לעומת זאת צריכת לוטאין, זיאקסנטין, שומן מסוג אומגה-3 ודגים מפחיתות את הסיכון לחלות במחלה.
אבחון בבדיקה אצל רופא עיניים מומחה: הסתכלות על הרשתית - אבחון אצל רופא עינייים, באמצעות מנורת סדק או אמצעי עזר אחרים המאפשרים הסתכלות על קרקעית העין, יש לחפש אחרי משקעי דרוזן, כלי דם פתולוגיים, דימומים ובצקות. צילום פלורוסצאין - הזרקת חומר פלואורסצנטי המאפשר לראות את כלי הדם ונוכחות דלף מאותם כלי דם פתולוגיים. צילום אינדוציאנין ירוק (ICG) - הזרקת חומר [[פלואורסצנציה|פלואורסצנטי]] החודר לשכבות עמוקות יותר של הרשתית, יכול לדמות גם אזורים הנמצאים מתחת לדימום. בשימוש כשיש דימום נרחב. OCT) Optical Coherence Tomography) - צילום המראה את עובי הרשתית ובעזרתו ניתן להעריך את מידת הדימום. הבדיקה קלה ואינה דורשת הזרקה.
 
=== טיפול תרופתי בניוון מקולרי גילי רטוב יבש===▼
▲== אבחנה ==
הסוגבסוג היבש ניתן לטיפול באמצעות [[ויטמין|ויטמינים]] (B, C, E) ובנוסף [[אבץ]], חומרים אלו פועלים כ[[נוגד חמצון|נוגדי חמצון]] (אנטי-אוקסידנטים) ומנטרלים את פעילות הרדיקלים החופשיים שהצטברו. הטיפול מוריד ב-25% את התקדמות המחלה ל-5 שנים.▼
▲*'''אבחון עצמי''' - ניתן להיעשות בבית באמצעות "מבחן אמסלר": הקווים הישרים של המשבצות צריכים להראות ישרים וללא קפיצות וריצודים הן בשתי העיניים והן בהסתכלות בכל עין בנפרד. אם אין הדבר כך, יכולה עובדה זו להוות חשד ראשוני לבעיית ניוון מרכז הראיה, אם כי ייתכן שהבעיה נובעת מגורמים אחרים ([http://www.maccabi4u.co.il/13195-he/Maccabi.aspx?TabId=13197_13198_13202 הדפסת "דף אמסלר" והסבר שימוש] באתר "מכבי").
=== טיפולים אחריםטיפול בניוון מקולרי גילי רטוב ===▼
*'''הסתכלות על הרשתית''' - באמצעות מנורת סדק או אמצעי עזר אחרים המאפשרים הסתכלות על קרקעית העין, יש לחפש אחרי משקעי דרוזן, כלי דם פתולוגיים, דימומים ובצקות.
'''טיפולים נוגדי [[אנגיוגנזה]]:''' מאז שנת 2006, נעשה שימוש גובר בהזרקותבהזרקת תרופות נוגדות אנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים) לעין. תרופות אלו עוצרות את תהליך יצירת כלי הדם החדשים בשלב הרטוב של נמ"ג. לעיתים התרופות מצליחות גם להביא לנסיגה בכלי הדם שכבר נוצרו ואף להביא לשיפור בחדות הראייה אצל חולים. תרופות אלה הביאו לפריצת דרך בטיפול בניוון רשתית בצורה ה"רטובה" ובאחוז גבוה יש עצירת ההידרדרות בראייה ואפילו שיפור. השימוש בתרופות גרם לירידה ניכרת בטיפול ה- PDT. תרופות עיקריות בקטגוריה זו:{{ש}}▼
*'''צילום פלורוסצאין''' - הזרקת חומר פלואורסצנטי המאפשר לראות את כלי הדם ונוכחות דלף מאותם כלי דם פתולוגיים.
1.* [[אווסטין]] ('''Avastin''') - האווסטין לא מאושרת על ידי [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (ה-FDA) או על ידי משרד הבריאות בישראל למטרה זו, אולם למרות זאת נהוג להשתמש בה על ידי הזרקתה בכמויות קטנות לעין. האווסטין הוא חומר הפועל על VEGF - Vascular Endothelial Growth Factor ([[הורמון גדילה]] האחראי על התפתחות כלי דם) ומונע את פעולתו ובכך מונע יצירת כלי דם חדשים. אבסטין נמצא בשימוש גם בטיפול במחלות ממאירות כדוגמת [[סרטן המעי הגס]]. מאחר שלאלא נערך בה מחקר לטיפול בניוון מקולרי, היא אינה מאושרת על ידי [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (ה-FDA) או על ידי משרד הבריאות בישראל למטרה זו. למרות זאת, רופאים ומטופלים משתמשים בה בהצלחה על ידי הזרקתה בכמויות קטנות לעין.{{ש}}▼
*'''צילום אינדוציאנין ירוק (ICG)''' - הזרקת חומר [[פלואורסצנציה|פלואורסצנטי]] החודר לשכבות עמוקות יותר של הרשתית, יכול לדמות גם אזורים הנמצאים מתחת לדימום. בשימוש כשיש דימום נרחב.
2.* לוסנטיס ('''Lucentis''') - החברה המייצרת את האווסטין ([[נוברטיס]]), פיתחה תרופה דומה לאווסטין, עם מולקולה קטנה יותר בשם Lucentis, אשר קיבלה ביולי 2006 אישור ("התוויה") של מנהל המזון והתרופות האמריקאי עבור טיפול ב-AMD רטוב{{הערה|1=ראו למשל [http://www.medicalnewstoday.com/articles/46352.php דיווח חדשותי]}} ה-Lucentisלוסנטיס יקרה פי 20 ויותר מן האווסטין (עקב עלות המחקרים וסיבות מסחריות), למרות שמדובר באותה מולקולה כמעט{{הערה|1=[http://www.6x6.co.il/eyedisease/avastin.asp ד"ר דויד האוזר, "אווסטין או לוסנטיס": מחקר CATT שפורסם ב-2011 הראה כי בתקופת של שנה אחת, אין הבדל משמעותי ביעילות של אווסטין ולוסנטיס כטיפול בניוון מקולרי רטוב]}}.{{ש}}▼
*'''OCT) Optical Coherence Tomography)''' - צילום המראה את עובי הרשתית ובעזרתו ניתן להעריך את מידת הדימום. הבדיקה קלה ואינה דורשת הזרקה.
* [[אפליברספט|אייליה]] (Eylea) - תרופה שפותחה במיוחד לטיפול במחלות רשתית, הרשומה לשימוש בישראל (כמו גם בארצות הברית ובאירופה) לטיפול בניוון מקולרי גילי, בצקת מקולרית על רקע סוכרת ומחלות רשתית נוספות{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_2_295568416.pdf אישור ורישום אייליה, אגף הרוקחות במשרד הבריאות]}}. אייליה פועלת באמצעות חסימת חלבון VEGF – חלבון המהווה "פקטור צמיחה" ומעודד צמיחה פתולוגית של כלי הדם הלא תקינים ברשתית. על מנת לחסום את פעילותו, אפליברספט נקשרת לחלבון משני צדדיו (כמו "שתי ידיים על הכדור") ובכך חוסמת את יכולתו של החלבון להיקשר לרצפטור שלו{{הערה|1=[http://www.ema.europa.eu/docs/en_GB/document_library/EPAR_-_Summary_for_the_public/human/002392/WC500135745.pdf European Medicines Agency Summary for the public - Eylea]}} ביעילות גבוהה פי 140 ויותר מתכשירים הנקשרים אל החלבון רק בצד אחד שלו. כתוצאה מכך ניתן להזריק אייליה בתדירות נמוכה יותר{{הערה|1=[https://www.maccabi4u.co.il/13195-he/Maccabi.aspx?TabId=13197_13198_13203 ניוון מקולרי מידע רפואי - טיפול, באתר [[מכבי שירותי בריאות]]}}. בנוסף, אפליברספט לוכד גם את מולקולת PlGF {{כ}}(placental growth factor) שמעורבת אף היא בפתוגנזה של המחלה. בניוון מקולרי רשתי מטפלים באפליברספט בזריקות אחת לחודשיים (לאחר 3 מנות העמסה חודשיות). הפחתת תדירות ההזרקות תורמת להפחתה בסיכון לתופעות לוואי כתוצאה מזריקות עיניות, והפחתת העומס על הרופאים והמטופלים. מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר ב-2011 את הטיפול באייליה לניוון מקולרי גילי{{הערה|1=[http://www.fda.gov/NewsEvents/Newsroom/PressAnnouncements/ucm280601.htm FDA approves new treatment for diabetic retinopathy in patients with diabetic macular edema]}}. הרשות האירופית לרישוי תרופות (EMA) אישרה ב-2012 את הטיפול באייליה לניוון מקולרי גילי{{הערה|1=[http://www.ema.europa.eu/ema/index.jsp?curl=pages/medicines/human/medicines/002392/human_med_001598.jsp&mid=WC0b01ac058001d124 European Medicines Agency Authorisation detailsv התוויות ואינדיקציות באירופה]}}. משרד הבריאות אישר את השימוש באייליה בארבע התוויות: ניוון מקולרי גילי (wAMD), [[בצקת מקולרית על רקע סוכרת]] (DME), צמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית במטופלים הסובלים מקוצר ראייה חמור (myopic CNV), בצקת מקולרית בעקבות חסימה בווריד הרשתית המרכזי (CRVO) או בסעיף וריד הרשתית (BRVO) (ראו {{אגף הרוקחות|Aflibercept|אפליברספט}}). התרופה אינה כלולה ב[[סל הבריאות]] של מדינת ישראל אולם היא כלולה בסל המשלים של כל קופות החולים.
 
*''' צריבה בעזרת לייזר תרמי''': בעבר נהגו לצרוב את כלי הדם המדממים ב[[לייזר]], קרן הלייזר הורסת את כל שכבות הרשתית ואת כלי הדם וכאן חסרונה, על כן, טיפול זה נמצא בשימוש במקרים בהם הנגעים רחוקים מהפוביאה. במחקרים הוברר שהטיפול הזה מזיק יותר ממועיל ומקדים את העיוורון. לכן הופסק בראשית שנות ה-2000 הטיפול הזה בנוון מקולרי.▼
== טיפול, הסוג ה"יבש" ==
*''' טיפול פוטודינמי''': מאז ראשית שנות ה-2000 פותח טיפול פוטודינמי בעזרת לייזר 'קר' שבו מוחדר דרך וריד היקפי נוזל פוטודינמי לכלי הדם ברשתית. הלייזר מכוון לכלי הדם הפתולוגיים, וגורם לעירור החומר הפוטודינמי. העירור גורר שחרור רדיקאלים חופשים אשר פוגעים בכלי הדם בהם נמצא החומר הפוטודינמי, וכך נעצרת הדליפה מכלי דם אלו ([[PDT]]). ▼
▲הסוג היבש ניתן לטיפול באמצעות [[ויטמין|ויטמינים]] (B, C, E) ובנוסף [[אבץ]], חומרים אלו פועלים כ[[נוגד חמצון|נוגדי חמצון]] (אנטי-אוקסידנטים) ומנטרלים את פעילות הרדיקלים החופשיים שהצטברו. הטיפול מוריד ב-25% את התקדמות המחלה ל-5 שנים.
*''' כירורגיה'''.: הסרת כירורגית של ממברנה פיברווסקולרית וטרנסלוקציה של מרכז הראיה הם שני ניתוחים אשר לעיתים נדירות מבוצעים בחולי נמ"ג בשלב הרטוב של המחלה. בטרנסלוקציה של מרכז הראיה, הרשתית מנותקת מנקודות העגינה שלה לגלגל העין, ומסובבת סביב הציר של עצב הראיה, כך שבמרכז האופטי של העין ממוקמת עתה רשתית שלא עברה ניוון.▼
 
== טיפול, הסוג ה"רטוב" ==
▲=== טיפול תרופתי בניוון מקולרי גילי רטוב ===
▲'''טיפולים נוגדי [[אנגיוגנזה]]:''' מאז שנת 2006, נעשה שימוש גובר בהזרקות תרופות נוגדות אנגיוגנזה (יצירת כלי דם חדשים) לעין. תרופות אלו עוצרות את תהליך יצירת כלי הדם החדשים בשלב הרטוב של נמ"ג. לעיתים התרופות מצליחות גם להביא לנסיגה בכלי הדם שכבר נוצרו ואף להביא לשיפור בחדות הראייה אצל חולים. תרופות אלה הביאו לפריצת דרך בטיפול בניוון רשתית בצורה ה"רטובה" ובאחוז גבוה יש עצירת ההידרדרות בראייה ואפילו שיפור. השימוש בתרופות גרם לירידה ניכרת בטיפול ה- PDT. תרופות עיקריות בקטגוריה זו:
 
▲1. [[אווסטין]] ('''Avastin''') - האווסטין הוא חומר הפועל על VEGF - Vascular Endothelial Growth Factor ([[הורמון גדילה]] האחראי על התפתחות כלי דם) ומונע את פעולתו ובכך מונע יצירת כלי דם חדשים. אבסטין נמצא בשימוש גם בטיפול במחלות ממאירות כדוגמת [[סרטן המעי הגס]]. מאחר שלא נערך בה מחקר לטיפול בניוון מקולרי, היא אינה מאושרת על ידי [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (ה-FDA) או על ידי משרד הבריאות בישראל למטרה זו. למרות זאת, רופאים ומטופלים משתמשים בה בהצלחה על ידי הזרקתה בכמויות קטנות לעין.
 
▲2. לוסנטיס ('''Lucentis''') - החברה המייצרת את האווסטין ([[נוברטיס]]), פיתחה תרופה דומה לאווסטין, עם מולקולה קטנה יותר בשם Lucentis, אשר קיבלה ביולי 2006 אישור ("התוויה") של מנהל המזון והתרופות האמריקאי עבור טיפול ב-AMD רטוב{{הערה|1=ראו למשל [http://www.medicalnewstoday.com/articles/46352.php דיווח חדשותי]}} ה-Lucentis יקרה פי 20 ויותר מן האווסטין (עקב עלות המחקרים וסיבות מסחריות), למרות שמדובר באותה מולקולה כמעט{{הערה|1=[http://www.6x6.co.il/eyedisease/avastin.asp ד"ר דויד האוזר, "אווסטין או לוסנטיס": מחקר CATT שפורסם ב-2011 הראה כי בתקופת של שנה אחת, אין הבדל משמעותי ביעילות של אווסטין ולוסנטיס כטיפול בניוון מקולרי רטוב]}}.
 
3. '''[[אפליברספט|אייליה]]''' ('''Eylea''') - תרופה שפותחה במיוחד לטיפול במחלות רשתית, הרשומה לשימוש בישראל (כמו גם בארצות הברית ובאירופה) לטיפול בניוון מקולרי גילי, בצקת מקולרית על רקע סוכרת ומחלות רשתית נוספות{{הערה|1=[https://www.old.health.gov.il/units/pharmacy/Trufot/ShowAlon.asp?tmpPath=/units/pharmacy/trufot/alonim/Rishum_2_295568416.pdf אישור ורישום אייליה, אגף הרוקחות במשרד הבריאות]}}.
אייליה פועלת באמצעות חסימת חלבון VEGF – חלבון המהווה "פקטור צמיחה" ומעודד צמיחה פתולוגית של כלי הדם הלא תקינים ברשתית. על מנת לחסום את פעילותו, אפליברספט נקשרת לחלבון משני צדדיו (כמו "שתי ידיים על הכדור") ובכך חוסמת את יכולתו של החלבון להיקשר לרצפטור שלו{{הערה|1=[http://www.ema.europa.eu/docs/en_GB/document_library/EPAR_-_Summary_for_the_public/human/002392/WC500135745.pdf European Medicines Agency Summary for the public - Eylea]}} באפיניות גבוהה פי 140 ויותר מתכשירים הנקשרים אל החלבון רק בצד אחד שלו. כתוצאה מכך ניתן להזריק אייליה בתדירות נמוכה יותר. בנוסף, אפליברספט לוכד גם את מולקולת PlGF {{כ}}(placental growth factor) שמעורבת אף היא בפתוגנזה של המחלה. בניוון מקולרי רשתי מטפלים באפליברספט בזריקות אחת לחודשיים (לאחר 3 מנות העמסה חודשיות). הפחתת תדירות ההזרקות תורמת להפחתה בסיכון לתופעות לוואי כתוצאה מזריקות עיניות, והפחתת העומס על הרופאים והמטופלים.
 
מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר ב-2011 את הטיפול באייליה לניוון מקולרי גילי{{הערה|1=[http://www.fda.gov/NewsEvents/Newsroom/PressAnnouncements/ucm280601.htm FDA approves new treatment for diabetic retinopathy in patients with diabetic macular edema]}}. הרשות האירופית לרישוי תרופות (EMA) אישרה ב-2012 את הטיפול באייליה לניוון מקולרי גילי{{הערה|1=[http://www.ema.europa.eu/ema/index.jsp?curl=pages/medicines/human/medicines/002392/human_med_001598.jsp&mid=WC0b01ac058001d124 European Medicines Agency Authorisation detailsv התוויות ואינדיקציות באירופה]}}. משרד הבריאות אישר את השימוש באייליה בארבע התוויות: ניוון מקולרי גילי (wAMD), [[בצקת מקולרית על רקע סוכרת]] (DME), צמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית במטופלים הסובלים מקוצר ראייה חמור (myopic CNV), בצקת מקולרית בעקבות חסימה בווריד הרשתית המרכזי (CRVO) או בסעיף וריד הרשתית (BRVO) (ראו {{אגף הרוקחות|Aflibercept|אפליברספט}}). התרופה אינה כלולה ב[[סל הבריאות]] של מדינת ישראל אולם היא כלולה בסל המשלים של כל קופות החולים.
 
▲=== טיפולים אחרים בניוון מקולרי גילי רטוב ===
▲*'''צריבה בעזרת לייזר תרמי''' בעבר נהגו לצרוב את כלי הדם המדממים ב[[לייזר]], קרן הלייזר הורסת את כל שכבות הרשתית ואת כלי הדם וכאן חסרונה, על כן, טיפול זה נמצא בשימוש במקרים בהם הנגעים רחוקים מהפוביאה. במחקרים הוברר שהטיפול הזה מזיק יותר ממועיל ומקדים את העיוורון. לכן הופסק בראשית שנות ה-2000 הטיפול הזה בנוון מקולרי.
▲*'''טיפול פוטודינמי''' מאז ראשית שנות ה-2000 פותח טיפול פוטודינמי בעזרת לייזר 'קר' שבו מוחדר דרך וריד היקפי נוזל פוטודינמי לכלי הדם ברשתית. הלייזר מכוון לכלי הדם הפתולוגיים, וגורם לעירור החומר הפוטודינמי. העירור גורר שחרור רדיקאלים חופשים אשר פוגעים בכלי הדם בהם נמצא החומר הפוטודינמי, וכך נעצרת הדליפה מכלי דם אלו ([[PDT]]).
▲*'''כירורגיה'''. הסרת כירורגית של ממברנה פיברווסקולרית וטרנסלוקציה של מרכז הראיה הם שני ניתוחים אשר לעיתים נדירות מבוצעים בחולי נמ"ג בשלב הרטוב של המחלה. בטרנסלוקציה של מרכז הראיה, הרשתית מנותקת מנקודות העגינה שלה לגלגל העין, ומסובבת סביב הציר של עצב הראיה, כך שבמרכז האופטי של העין ממוקמת עתה רשתית שלא עברה ניוון.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ניוון_מקולרי"