בנימין הלוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←תקופת כהונתו כשופט: כרונולוגיה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) סגירת מעגל עם תמיר |
||
שורה 33:
בשנים 1954–1955 שפט הלוי במשפט "מדינת ישראל נגד [[מלכיאל גרינוולד]]", הידוע יותר כ[[משפט קסטנר]]. בפסק-דינו שזיכה את גרינוולד מרוב הסעיפים, כתב כי קסטנר "מכר את נפשו לשטן", משפט שעורר מחלוקת רבה. קסטנר [[רצח|נרצח]] יותר מאוחר, ובית-המשפט העליון הפך את החלטת השופט הלוי ברוב קולות (שלושה כנגד שניים).
כעבור שנים לאחר המשפט, הביע הלוי חרטה על השימוש במלים "מכר את נפשו לשטן". לדבריו, היתה זו מליצה מיותרת שלא פורשה נכון.{{הערה|שם=המיליון השביעי 292|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', ה, 4, עמ' 292.}}
במשפטם של נאשמי [[טבח כפר קאסם]] (1957–1958) הגדיר השופט הלוי (שנשא דרגת [[אלוף משנה]]) את המושג [[פקודה בלתי חוקית בעליל]]:
שורה 45:
בשנת 1969 פרש הלוי מכהונתו כשופט כדי להתמודד ב[[הבחירות לכנסת השביעית|בחירות לכנסת השביעית]] מטעם רשימת [[גח"ל]]. במהלך הכנסת השביעית היה יושב ראש ועדת משנה לחקיקת חוקי יסוד וניסה להעביר את חוק יסוד: זכויות האדם{{הערה|{{מעריב||בחירות ראשי ערים לקריאה טרומית בכנסת|1973/06/08|00403}}}}, שעבר בשלהי הכנסת השביעית בקריאה ראשונה{{הערה|{{דבר||חוק זכויות האדם והאזרח|1973/09/18|00217}}}}, אך חקיקתו לא הושלמה. במחצית השנייה של 1973 היה מהדוחפים להקמת [[הליכוד]]{{הערה|{{מעריב|אבי עמוס|בנימין הלוי הציע ובגין אישר במפתיע|1973/08/02|01506}}{{ש}}{{דבר|דן פתיר|נכשל המו"מ על הליכוד הימני|1973/08/31|00106}}}}.
לאחר [[מלחמת יום כיפור]] ו[[הבחירות לכנסת השמינית]], טען שמדובר בשעת חירום וקרא להקמת ממשלת ליכוד לאומי שתגבש מדיניות מדינית ישראלית פרגמטית{{הערה|{{דבר||בנימין הלוי: ממשלת ליכוד תוך רוב למערך; שולל קיום בחירות בקרוב|1974/05/05|00303}}}}. בהתאם לכך היה בין חותמי "מנשר הארבעה", שקרא להקמת ממשלה רחבה על בסיס נכונות לפשרה טריטוריאלית, יחד עם [[לובה אליאב]], [[שניאור זלמן אברמוב]] ו[[שלום לוין]]{{הערה|{{דבר|אליהו אגרס|ח"כ לובה אליאב על יזמתו להקמת ממשלה רחבה|1974/07/12|01102}}}}. פרסום המנשר הביא על הלוי ביקורת רבה מצד חבריו בליכוד{{הערה|{{דבר||ישיבה סוערת במרכז חרות|1974/08/23|00207}}}}, והיו אף שקראו לו לעזוב את המפלגה. הלוי טען שהוא מייצג את דעת הרוב בליכוד ואמר שאינו שוקל לעזוב את המפלגה{{הערה|{{דבר||רימלט דוחה הצעת רבין להקים ממשלת ליכוד על בסיס פשרה טריטוריאלית|1974/08/02|00211}}}}. אולם בראשית ינואר 1975 פרש מתנועת החרות{{הערה|{{מעריב||ח"כ הלוי: חרות לא למדה לקחי מלחמת יום כיפור|1975/01/02|00408}}}} ובמרץ 1975 פרש מהליכוד והקים [[סיעת יחיד]]{{הערה|{{דבר||הלוי פרש מהליכוד|1975/03/12|00213}}}}. מספר חודשים לפני [[הבחירות לכנסת התשיעית]] התפטר הלוי מהכנסת והצטרף ל[[התנועה הדמוקרטית לשינוי|תנועה הדמוקרטית לשינוי]] (ד"ש){{הערה|{{דבר|דניאל בלוך|בנימין הלוי וד"ש|1977/03/30|00701}}}}. בכנסת זו היה חבר באותה מפלגה של שר המשפטים [[שמואל תמיר]], שטען בפניו ב"משפט קסטנר".{{הערה|שם=המיליון השביעי 292}}
הלוי נבחר לכנסת מטעם ד"ש, בבחירות לכנסת התשיעית, ועם התפרקותה השתייך הלוי ל[[תנועה דמוקרטית]]. בהמשך התפצל הלוי מהתנועה הדמוקרטית והקים שוב סיעת יחיד.
| |||