יוסף תגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טרול המתים (שיחה | תרומות) ←הערות שוליים: אתר "Billiongraves" - הקישור כבר מצורף ב"הערות שוליים" |
מ הוספת קישור לנסים מבורך |
||
שורה 26:
שלב המעבר בין הפיסול שלו לבין הצורך להתבטא בכתיבה היה מבחינתו מדרגה נוספת בהתנתקותו מהמציאות המתכחשת לאידיאלים. כשהשלים עם העובדה שנכשל בניסיונו ליצור דיאלוג עם אותם מנהיגים (בהם האפיפיור ברומא), כדי לנסות למצוא פתרונות למבוכת הקיום - שם קץ לחייו. גם מצוואתו ניתן ללמוד על גודל ייאושו מחוסר יכולתו לפתור משהו מאותן בעיות המאפיינות את עולמו המסוכסך.
לא סתם פיסל שנים אחדות קודם לאותו לילה אחרון את פסלו "הקרבה עצמית". ביסודו של פסל זה נמצאת תמצית השקפת עולמו על-פיה היה ונשאר דגלן הצועד לפני המחנה, אלא שהפעם הוא מניף דגל של צדק לכל. דרך תפישתו את עולמו גרמה לו לצמצם את הזמן שהקדיש ליצירתו ולהתפנות יותר להעלות בכתב את רעיונותיו החברתיים. הוא קיווה שבכוח כתיבתו ישיג את מה שלא השיג באמצעות פסליו וראה בדיאלוג שפיתח עם קוראיו סיכוי לשינוי שיאפשר לו בסופו של תהליך לחזור שלם ושליו יותר ליצירתו הפיסולית. ד"ר [[נסים מבורך]], סופר ומבקר אמנות שזיהה בשפתו הפיסולית את משמעות האדם כפי שהיא קיימת להערכתו גם ביצירותיהם של הפסלים [[דב פייגין]] ו[[קוסו אלול]], הרגיש גם הוא בעוצמת הטלטלה של השליחות שתגר לקח על עצמו, והגיב במלים אלו בעלון-קטלוגי מיוחד שהתפרסם לקראת התערוכה שהתקיימה לזכרו ברמת-גן:
:"ביסוד הזה נמצא אולי מפתח להבין את פילוסופיית החיים שלו שהתמקדה ברעיון השלום בכל הרובדים - האישי, המזרח תיכוני, הכלל-עולמי, הקוסמי. אולי גם משום-כך כדי לבטא בחריפות יצירתית את השקפותיו בחר באותה סימבוליקה מינית. התאחדות של גופים אנושיים, של זכרים ונקבות. לפעמים זכרים שבהם מידה רבה של נקביות ולהפך. זו התאחדות של שני קטבים הנתפשת אצל תגר כאקט של אהבה, ערך עליון שאינו יכול להתקיים היכן שאין שלום."
| |||