אמין אל-חוסייני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הנכבה וקום המדינה הציונית 1959-1947: אני לא רואה סיבה שלא לקרוא למדינה הציונית בשמה
שורה 83:
 
====בעקבות תקרית הכותל 1928====
בערב יום כיפור, 23 בספטמבר 1928, הקימו יהודים מחיצה ליד הכותל המערבי, לצורך חציצה בין הגברים והנשים. אנשי המועצה המוסלמית העליונה הזעיקו למחרת את אנשי השלטון הבריטי ואלה פירקו את המחיצה תוך כדי תגרה. בעקבות זאת, כינס המופתי אספות ברחבי הארץ בהן שולהבו ההמונים, ויזם משלחות מחאה שטענו בדבר מזימה של היהודים להשתלט על הארץ ועל המקומות הקדושים. המופתי אף טען כי קדושת הכותל ליהודים היא המצאה ("בדעה") של מנהיגיהם כדי קשורלקשור את כל היהודים בעולם למרכז אחד, "במטרה לחזור ולבנות את ההיכל במקום מסגד אל-אקצא".{{הערה|צבי אל פלג, '''המופתי הגדול''', עמ' 24.}}
ב-1 בנובמבר 1928, ערך המופתי כנס בשם "הקונגרס האסלאמי" בהשתתפות כ-700 נציגים מכל רחבי הארץ, וכן משקיפים מן הארצות השכנות. חאג' אמין ניהל את הכנס ועמד בראש "האגודה להגנה על אל-אקצא והמקומות הקדושים לאסלאם", שהוקמה במהלכו.{{הערה|צבי אל פלג, '''המופתי הגדול''', עמ' 25.}}
המופתי החל להגביר את הלחץ על השלטונות לכפות את הסטטוס-קוו. הוא יזם מחאות בפני [[משרד המושבות]] בלונדון ובפני [[חבר הלאומים]], וכן עצרות מחאה תדירות במסגד אל-אקצא. בנוסף לאלה, יצר גם פרובוקציות בסמוך לכותל, כדי לאלץ את הממשלה לפעול, שעיקרן הפרעה לתפילת היהודים.{{הערה|צבי אל פלג, '''המופתי הגדול''', עמ' 26.}} אל-חוסייני ניסה לנצל את המחלוקת סביב הזכויות בכותל כדי לחזק את ההזדהות בעולם המוסלמי עם המאבק על פלסטין, וכן לחזק את מעמדו שלו.{{הערה|צבי אל פלג, '''המופתי הגדול''', עמ' 29.}}