ויקיפדיה

שבת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שורה 310:
המשורר [[רוטיליוס נמטיאנוס]] (תחילת [[המאה ה-5]] לספירה), פקיד רומי בכיר וכנראה הכותב הלטיני הלא־נוצרי האחרון שביטא סלידה מן היהדות, כתב שהאל היהודי שהיה צריך לנוח לאחר שהשלים את הבריאה, הוא עצמו דוגמה לבטלה: "כל יום שביעי נדון לעצלות נקלית, כמו היה בבואה רופסת של האל שעיַף...והלוואי שיהודה מעולם לא הוכנעה...זיהום המגפה הזאת, הגם שנגדעה, עודנו הולך ופושה עוד יותר: ואומה כבושה בכובשיה שלה תרדה".{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Rutilius_Namatianus/text*.html Rutilius Namatianus, '''De Reditu Suo''', I, 391-398]; בתוך: פטר שפר, '''יודופוביה''', פרק 4 שבת, עמ' 129–130 (תרגום מאנגלית: להד לזר).}}
אחד הסופרים הפגאניים הראשונים שהזכירו את השבת היה המשורר ההלניסטי [[מלאגרוס מגדרה]] (100 לפנה"ס לערך), שאפיין את השבת כקרה: "דֶמוֹ לבנת־הלחיים, מישהו שָׂמֵךְ עירומה לצדו ומתענג, אך לבי שלי נאנק בקרבי. אם אהובך הוא איזה שומר־שבת, מה הפלא! האהבה בוערת אפילו בשבתות קרות".{{הערה|Meleager, no. XXVI; בתוך: פטר שפר, '''יודופוביה''', פרק 4 שבת, קור, עמ' 137 (תרגום מאנגלית: להד לזר).}} ניתן לשער שאיסור הדלקת אש, ומכאן גם האיסור לבשל, הוא שהוליד את תפיסת השבת הקרה. מחבר אנונימי מהחצי הראשון של המאה ה-5 לספירה הסביר: "היה זה די ידוע שכוכב [[שבתאי|סטורן]] קר, ושלפיכך מאכלי היהודים ביום של סטורן קרים".{{הערה|Brevis Expositio in Vergilii Georgica, I, 336; בתוך: פטר שפר, '''יודופוביה''', פרק 4 שבת, קור, עמ' 137 (תרגום מאנגלית: להד לזר).}} נמטיאנוס הרחיק לכת בשירו הזדוני והשליך מן הקור של השבת לקור של העם היהודי: "שבתות צוננות הן כלבבם ואולם לבם צונן יותר מדתם".{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Rutilius_Namatianus/text*.html Rutilius Namatianus, '''De Reditu Suo''', I, 389]; בתוך: פטר שפר, '''יודופוביה''', פרק 4 שבת, קור, עמ' 137 (תרגום מאנגלית: להד לזר).}}
המחברים ה[[אסטרולוג]]ים, ובהם האסטרולוג ההלניסטי [[וטיוס ואלנס]] {{אנג|Vettius Valens}}{{הערה|Vettius Valens, '''Anthologiae''', II, 28-29}} ([[המאה ה-2]] לספירה), נהגו להשוות את השבת עם יום סטורן וחשבו את השבוע היהודי כגרסה של השבוע ה[[פלנטה|פלנטרי]] שלהם.{{הערה|M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CV. Vettius Valens, p. 174}} גם המשורר הרומי [[טיבולוס]],{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/9610/9610-h/9610-h.htm#RULE4_5 Tibullus, '''Elegiae''', Liber I, 3:18]}} הסופר הרומי [[פרונטינוס]]{{הערה|פרונטינוס, '''[[תחבולות מלחמה (פרונטינוס)|תחבולות מלחמה]]''', ספר שני, 1, 17.}} וההיסטוריון הרומי [[דיו קסיוס]]{{הערה|[http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/37*.html#16 Cassius Dio, '''Historia Romana''', XXXVII, 16, 2-4; 17, 3]; [http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Cassius_Dio/49*.html#22.4 XLIX, 22, 4-5]}} השתמשו בכינוי "יום [[סטורן (מיתולוגיה)|סטורן]]" (יום [[שבתאי]]).
 
ביצירותיהם של המשוררים הרומיים [[הורטיוס]]{{הערה|1=[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Hor.+S.+1.9&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0063 Horatius, '''Sermones''', I, 9:63-72]}} ו[[אובידיוס]]{{הערה|אובידיוס, '''[[אמנות האהבה]]''', [http://www.sacred-texts.com/cla/ovid/lboo/lboo58.htm א, 76, 416-413]; [http://www.sacred-texts.com/cla/ovid/lboo/lboo61.htm '''רפואות האהבה''', 220-217].}} השבת הוזכרה ללא שמץ של נימה שלילית או פולמוסית.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שבת"