ארקדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (גרסאות, פופולרי) + זוטות
שורה 2:
[[קובץ:Cleveland Arcade, 1966.jpg|ממוזער|250px|הארקדה של [[קליוולנד]]]]
[[קובץ:Interior convento 3.jpg|ממוזער|250px|ארקדה של [[קלויסטר]] מקורה ב[[קמרון חבית]]]]
'''אַרְקַדָה''', ב[[עברית]]: '''מקמֶרֶת''' או '''מִקְשָׁת''', היא מעבר המקורה ברצף של [[קשת (מבנה)|קשתות]] או [[קמרונות]] הנתמכים ב[[עמוד|עמודים]]ים. מקור המילה ב-arcada בשפת פרובאנסאל או מ-arcata באיטלקית - שתיהן מהמילה הלטינית arcus, שמשמעה 'קשת' (בעברית הוצעה עבור המונח המילה "מִקְשָת"). באנגלית
==היסטוריה==
ב[[עיר|ערים]] ב[[אירופה]], מבנים המכוסים בארקדות נעשו מקום פופולרי ל[[חנות|חנויות]] קטנות ולביתנים. בין השאר הוקמו ארקדות לאורך הצד הפנימי של [[חומה|חומות העיר]], מתחת ל[[גשר (מבנה)|גשרים]] ולאורך חזיתותיהם של בתים ברחוב. הארקדות מוגנות מפני [[השמש]] וה[[גשם]] ומשכו אליהם באופן טבעי תנועה רבה של [[הולכי רגל]]. במשך הזמן, המונח "ארקדה" שימש ספציפית עבור רחובות מכוסים שבהם היו רוכלים. ארקדות המכוסות בגג, הידועות ב[[איטליה]] בתור "[[לוג'יה]]" או "גלריה", התפתחו מאוחר יותר ל[[מרכז קניות|מרכזי קניות]].
שורה 8:
העיר האיטלקית [[בולוניה]] ידועה כעיר המשופעת בארקדות. חלק ניכר מרחובות העיר בנויים כארקדות ומעליהן בניינים. בסך הכול כולל מרכז העיר 38 ק"מ של ארקדות אשר זיכו את העיר בהכרה כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]].
 
המונח אומץ גם על ידי [[קרנבל|קרנבלים]]ים ו[[גן שעשועים|גני שעשועים]], שם שורות של חנויות המוכרים אוכל וטובין אחרים צורפו לחנויות המציעות [[משחק|משחקים]]ים ונקראו "amusement arcades" או "midways". מהם התפתחו מרכזים המכילים [[משחק ארקייד|משחקי ארקייד]] ו[[משחקי וידאו]] תמורת תשלום ב[[מטבע|מטבעות]]ות, ואלה נקראו גם בשם "ארקייד".
==ארקדה כמרכז קניות (פסאז')==
ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] וה-[[המאה ה-19|19]] החלו יזמים לבנות "ארקדת קניות" (באנגלית: Shopping arcades) באירופה וצפון אמריקה, מבנים בהם חנויות הפונות לשטח ציבורי פנימי שהיה מקורה לעיתים בגג זכוכית, כך שאור השמש יכול לחדור למבנה. "ארקדת הקניות" הפכו למקום פופלריפופולרי לקניות ומפגש ל[[מעמד הביניים]] בערים. מבנים אלו היו הגירסאותהגרסאות הראשונות של [[מרכז קניות|מרכזי הקניות]] המודרניים. בצרפתית מבנים אלו נקראו פסאג' (Passage) מילה שמשמעותה מעבר, והמילה נכנסה לשימוש גם בעברית. בפריז הוקמו מספר [[הפסאז'ים המקורים של פריז|פסאז'ים מקורים]] בתקופה זו.{{הערה|Lemoine, B., ''Les Passages Couverts'', AAVP, 1997}} ה"פסאג'" הראשון בישראל, "[[פסז' פנסק]]", נחנך בשנת [[1925]], ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] 16 ב[[תל אביב]]. ב-[[1935]] נחנך "פסאז' התור" בפינת הרחובות וולפסון והרצל, ובהמשך "פסאז' אלנבי" (שנודע גם כ"פסאז' תמר") שנהרס במסגרת הקמת [[מגדל מאייר ברוטשילד]], ו"פסאז' הוד" (שנודע גם כ"פסאז' דיזנגוף").{{הערה|{{הארץ|נועם דביר|בחזרה לעתיד / אייקונים אדריכליים בסכנת הכחדה|1.1180301|13 ביולי 2011}}}}
 
==ארקדות ידועות==
שורה 44:
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Arcades|תצוגה=ארקדות}}
* {{Time Out ישראל|ארנון בן דרור|המעבר הפרוע: האם לפסאז'ים המכוערים של תל אביב עתיד ורוד?|עירוני/תל-אביב/תל-אביב-חדשות-עירוניות/המעבר-הפרוע-האם-לפסאזים-המכוערים-של-ת|6 ביולי 2016}}
==הערות שוליים==