מעמד האישה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אילן שמעוני (שיחה | תרומות) מ נתון שדורש מקור |
||
שורה 45:
[[קובץ:Mishmar HaEmek.JPG|ימין|ממוזער|220px|אימון נשים בקיבוץ [[משמר העמק]] במהלך [[מלחמת העצמאות]]]]
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - 163rd IAF Flight Course Graduates (1).jpg|שמאל|ממוזער|220px|חמש חיילות שסיימו את [[קורס טיס]] 163 של חיל האוויר הישראלי. בעקבות [[בג"ץ אליס מילר]] נפתח קורס הטיס גם לנשים.]]
נשים מהוות חלק משמעותי מכוח-האדם של [[צה"ל]] מיום הקמתו. ישראל היא אחת
מעמד הנשים בצבא, התפקידים הפתוחים בפניהן ואפשרויות הקידום שלהן עברו שינויים רבים במהלך השנים. ב-8 בנובמבר 1995 עתרה מהנדסת האווירונאוטיקה הישראלית [[אליס מילר]] לבג"ץ נגד [[משרד הביטחון]] ו[[צה"ל]] עקב סירובם לקבלה למיונים ל[[קורס טיס]]. בעקבות עתירתה נתקלה מילר ביחס מזלזל ו[[שוביניזם גברי|שוביניסטי]] אפילו מ[[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[עזר ויצמן]], שאמר לה: "תשמעי מיידלע (=ילדה ב[[יידיש]]), את ראית פעם [[גבר]] סורג [[גרב]]יים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב"{{הערה|1=צילה לייפר, [http://www.archive.scoop.co.il/article.html?id=16675 לשחוט את המיתוס - עזר ויצמן], אתר סקופ, 28.4.2008}}. בג"ץ קיבל את העתירה והורה לצה"ל להשוות את [[זכויות]]יהן של נשים לאלו של גברים. על אף שמילר לא עברה את הקורס הטיס, פסק דין תקדימי זה פתח את הדלתות בפני הנשים בישראל לתפקידים שמעולם לא יכלו לגשת אליהם בצה"ל לפני כן.
|