הוצאת שם רע – הבדלי גרסאות

ב[[הלכה]], '''הוצאת שם רע''' פירושההיא האיסור לפרסם על אדם דברים רעים שלא ביצע אותם. בפרט, להבדילאיסור הוצאת שם רע נבדל מ[[איסור לשון הרע|לשון הרע]] שנאמרשכולל עלפרסום דברים רעים (או דברים נייטרליים) שאכן עשהנעשו אותםבידי האדם. אמירת דברים טובים שעלולה לגרום לאחרים לומר לשון הרע (למשל, אמירת טוב על אדם לשונאיו) אף היא אסורה, ונקראת "[[אבק לשון הרע]]".

במשפט הישראלי, משמעות המושגים שונה, ועבירת לשון הרע היא זו שכוללת אמירת דברים שליליים שקריים על אדם. אמירת אמת, גם אם היא שלילית, מותרת על פי החוק, אבל רק במקרים שבהם יש באמירה עניין ציבורי.

אם מתברר כי אמת דיבר, ואכן היא זינתה בין ארוסיה לנישואיה, דינה ב[[סקילה (הלכה)|סקילה]] על פתח בית אביה. גם התברר שזינתה לאחר הנישואין, גם אז דינה בסקילה, למרותעל אף שבאופן רגיל העונש על זנות לאחר הנישואין הוא [[חנק (הלכה)|חנק]], ולכן דין זה מוגדר כ[[חידוש]].

ההרחבה למושג זה נמצאת כבר ב[[מסכת ערכין]]{{הערה|{{בבלי|ערכין|טו|ב}}.}}, שם נכתב ":
{{ציטוט|אמר [[ריש לקיש]]: מאי דכתיב (ויקרא יד) 'זאת תהיה תורת המצורע'?{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יד}}}} זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע" - }}
הגמרא מרחיבה אם כן את המושג להוצאת שם רע כללית על כל אדם ובכל הקשר והעונש על כך הוא צרעת (בדומה ללשון הרע). בהקשר הזה מופיע המושג '''הוצאת שם רע''' גם בספרי הראשונים והאחרונים.

בתורה ישנה התייחסות למוציא שם רע רק בהקשר לנערה ובטענת אי מציאת בתולים, אולם דינו מוציא שם רע על חבירו לא התבאר במקרא.

הרב [[ישראל איסרלן]] לומד דין מוציא שם רע, מדינו של המבייש את חבירו, שרבי יוסי בר אבין בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|בבא קמא|צא|א}}}} פטרו מעונש {{ציטוטון|אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר אבין, זאת אומרת: '''ביישו בדברים פטור מכלום. '''}} עם כל זאת ישנה דעה רווחת בפוסקים שיש לבית דין כח להעניש את המוציא שם רע על חבירו, עונש זה מסור בידי הדיינים. המקור לדין זה הוא הנאמר בתלמוד{{הערה|{{תלמוד בבלי|קידושין|כח|א}}}} {{ציטוטון|דתניא: הקורא לחבירו עבד - יהא בנידוי, ממזר - סופג את הארבעים, רשע - יורד עמו לחייו.}} לפי הסברו של הרא"ש התלמוד לא התכוון בדווקא לעונשים אלו אלא העונש מסור לדיין. דברי הרא"ש נפסקו בספרי ההלכה{{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|תכ|מא}}}}.

[[יונה גירונדי|רבנו יונה]] בספרו [[שערי תשובה]] מוסיף כי המוציא שם רע בענייני פגם משפחה, למרות שמת, אין לו כפרה לעולם, כיוון שלא פגם רק באדם החי שיכול למחול לו, אלא גם בהוריו והורי הוריו שכבר אינם בחיים.{{הערה|שערי תשובה, השער השלישי, סעיף קי"ב}}.

* [http://olamot.net/shiur/%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AAהוצאת-%D7%93%D7%99%D7%91%D7%94דיבה הוצאת דיבה], באתר עולמות לימוד בעיון.