שניים שעשאוה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה, הרחבה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]]{{הערה|{{בבלי|שבת|צג|א}}}} למדו דין זה מהנאמר בפרשת חטאת "'''בעשתה'''" ודרשו כך: "יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורין".
בפירוש [[רש"י]] מבואר שטעם הפטור בשניים שעשאוה, הוא משום ד'לאו אורחיה' (=לא הדרך), פירוש כיון שאין הדרך לעשות את המלאכה על ידי שניים (אם כל אחד יכול לעשות המלאכה לבדו). אמנם
▲בפירוש [[רש"י]] מבואר שטעם הפטור בשניים שעשאוה, הוא משום ד'לאו אורחיה' (=לא הדרך), פירוש כיון שאין הדרך לעשות את המלאכה על ידי שניים (אם כל אחד יכול לעשות המלאכה לבדו). אמנם יש מהאחרונים שכתבו שלמסקנת הסוגיא הפטור הוא משום גזירת הכתוב.
== גדר הדין ==
בתלמוד נחלקו [[תנאים]] באיזה אופן יש לפטור מדין שניים שעשאוה:
* לדעת רבי יהודה הפטור נאמר רק במקרה ואין אחד מהם יכול לעשות המלאכה לבדו "זה אינו יכול וזה אינו יכול".
* לדעת ר' שמעון הפטור נאמר אף במקום שכל אחד לבדו יכול לעשות המאלכה לבדו "זה יכול וזה יכול".
שורה 30 ⟵ 27:
=== במצוות ===
יש שכתבו שכשם שלעניין עבירות שניים שעשאוה פטורים, כך גם במצוות - אם שני אנשים קיימו יחד מצווה אחת, אין עשיית המצווה מתייחסת אליהם, ולא [[יצא ידי חובה|יצאו בה ידי חובתם]].
=== החי נושא את עצמו ===
{{הפניה לערך מורחב|החי נושא את עצמו}}
בתלמוד נאמר במקרה שאדם, הוציא אדם חי אחר, [[מלאכת הוצאה מרשות לרשות|מרשות לרשות]] פטור, והטעם משום ש'החי נושא את עצמו'.
בפירושו של טעם זה האריכו בראשונים, ויש שכתבו לבאר שפטור זה מבוסס על הפטור של 'שניים שעשואה', מאחר שהאדם שהוציאוהו עזר אף הוא קצת בהוצאת גופו, נמצא ששניים יחד עשו את המלאכה לכך פטורים{{הערה|תוספות רא"ש {{בבלי|שבת|צג|א}}}}.
== הערות שוליים ==
| |||