נתן יהודה ברכר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לשנות ה-60 של המאה ה-19
שורה 3:
 
== תולדות חייו ==
נתן יהודה ברכר, בן אסתר, נולד באמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-19]] בעיר ולוצלאווק שעל גדת נהר הוויסלה. ברכר נמנה עם הגרעין המייסד של התנועה הציונית בוולוצלאווק ועסק בפעילות ציונית, לרבות מכירת שקלים לגאולת אדמות הארץ. הוא היה בעליה של חנות לממכר כלי מתכת וברזל בעיר,{{הערה|דב שחרי, "אלכסנדרוב דקוי' ודובז'ין על גדול הויסלה", ולוצלבק והסביבה: ספר זיכרון, תל אביב: ארגון יוצאי ולוצלבק והסביבה בישראל ובארצות הברית, תשכ"ז, עמ' 818; יהודה גרינבוים, "ההסתדרות הציונית", ולוצלבק והסביבה: ספר זיכרון, תל אביב: ארגון יוצאי ולוצלבק והסביבה בישראל ובארצות הברית, תשכ"ז, עמ' 176 (176–191).}} והתחתן עם שרה, בת הרב בן-ציון שפירא (ילידת 1867, לודז'). בני הזוג הקימו את ביתם המשפחתי בוולוצלאווק, שם נולדו ששת ילדיהם הראשונים – ישראל (1895), חנה (1896), אברהם (1897), מאיר (1899), עזריה (1903) והדסה (1906). בניהם ובנותיהם חונכו ברוח מורשת הבית היהודי המודרני – הדלקת נֵרות וקידוש בקבלת השבת, חגיגת מועדי ישראל והנחלת השפה העברית על בוריָה. ביתם היה פתוח לרוחות תנועת ההשׂכלה הלאומית ותרבות הנאוֹרוּת החופשית.
 
נתן ברכר היה מהפעילים המרכזיים בתנועת '[[חיבת ציון]]' בוולוצלאווק וסביבתה, ולימים השתתף בפעילות ה[[קונגרס הציוני|קונגרסים הציוניים]] הראשונים בהנהגת [[בנימין זאב הרצל]]. בשלב מסוים הועתקה פעילוּתו מהעשייה במסגרת העירונית לדרג הלאומי בחוגו של [[מנחם אוסישקין]]. בתחילת ה[[העלייה השנייה|עלייה השנייה]] החליטו שרה ונתן ברכר להגשים את חזונם הציוני ולעלות ארצה. הבן הבכור, ישראל בן ה-11, נשלח ארצה כ'חיל חלוץ' משפחתי, כמקובל בשנים ההן, והחל ללמוד בשנת [[1906]] במחזור השני ב[[גימנסיה הרצליה|גימנסיה 'הרצליה]]'. ככל ילדי החוץ שהגיעו ללא הוריהם התגורר בפנימייה ליָד הגימנסיה.{{הערה|ד"ר ברוך בן-יהודה, סיפורה של גימנסיה הרצליה, תל אביב: הוצאת גימנסיה הרצליה, תש"ל (1970), עמ' 512, 641 706.}}