ברית המועצות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 80.246.137.105 (שיחה) לעריכה האחרונה של אמרפל
שורה 58:
בתקופה שלאחר המלחמה, ביססה ברית המועצות את מעמדה בזירה הבינלאומית כמעצמת-על לצדה של ארצות הברית. המאבק בין השתיים קיבל את השם "[[המלחמה הקרה]]". למרות השם, התפרצו מדי פעם מעשי איבה חריפים בין בנות החסות של המעצמות, דוגמת [[מלחמת וייטנאם]] ו[[מלחמת קוריאה]]. בצורת כבדה שפקדה את ברית המועצות בשנת 1946 גרמה למותם של 800,000 עד 2 מיליון בני אדם.{{הערה|http://demoscope.ru/weekly/knigi/modern/modernizacija_ch5.pdf {{רוסית}} }} הבצורת הייתה הגורם שהניע את הממשלה הסובייטית להציע את [[התוכנית הגדולה לשינוי הטבע]], אך התוכנית בוטלה עם מותו של סטלין.
 
בשנת [[1953]] נפטרמת יוסיף סטלין, ואת מקומו כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית תפס [[גאורגי מלנקוב]]. מלנקוב היה ראש ממשלת ברית המועצות לתקופה קצרה לאחר מותו של סטלין (מרץ 1953–פברואר [[1955]]), והוחלף על ידי [[ניקיטה חרושצ'וב]]. האחרון הנהיג שורת רפורמות בברית המועצות והדהים את העולם לאחר שחשף את פשעיו של סטלין בתקופת [[הטיהורים הגדולים]], וגינה את [[פולחן אישיות|פולחן האישיות]] אשר יצר לעצמו. עם זאת, המתח עם ארצות הברית לא פסק, והגיע לשיאו ב[[משבר הטילים בקובה]] בשנת [[1962]], שהביא את העולם אל סף [[מלחמה גרעינית]]. חרושצ'וב גם היה אחראי לחיזוק "[[מסך הברזל]]" בין המזרח למערב, לאחר שדיכא ביד קשה את [[המרד ההונגרי|המרד בהונגריה]] ב-[[1956]] ובנה בשנת [[1961]] את [[חומת ברלין]].
 
מדיניות דיכוי זו לא פסקה גם לאחר הדחתו של חרושצ'וב ועלייתו לשלטון של [[ליאוניד ברז'נייב]] (מנהיג המדינה בין השנים [[1964]]-[[1982]]), והתבטאה בין היתר באירועי [[האביב של פראג]] ב-[[1968]], שהביאו ל[[הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה|פלישה סובייטית לצ'כוסלובקיה]]. ברז'נייב חיזק בצורה משמעותית את [[הצבא האדום|הצבא הסובייטי]] והגביר את ההגמוניה והיוקרה של ברית המועצות בעולם, אך שלטונו התאפיין ב[[שחיתות]] מתגברת ו[[מיתון כלכלי]], שנגרם בין היתר בגלל [[מרוץ החימוש]] עם ארצות הברית, וההוצאות הרבות שנכרכו ב[[המרוץ לחלל|מרוץ לחלל]], שהחל כבר בתקופת חרושצ'וב עם שיגור ה[[לוויין]] הראשון בעולם [[ספוטניק 1]], באוקטובר [[1957]]. לאחר מות ברז'נייב בנובמבר 1982 ידעה ברית המועצות חילופי שלטונות מהירים עם [[יורי אנדרופוב]] (1982-1984) ו[[קונסטנטין צ'רניינקו]] (1984-1985). השניים האחרונים כבר היו חולים מאוד בהיכנסם לתפקיד ולא הספיקו להותיר את חותמם על מדיניות ברית המועצות.