המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: העברת משפט על זמן הניהול של דוד ילין למקום מתאים יותר. הוספת קישורים. |
קישורים |
||
שורה 1:
{{מוסד אקדמי|מפה={{ממי}}|סמל=[[קובץ:Ylin.jpg|70px]]}}
'''המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין''' ב[[ירושלים]] היא [[מכללות אקדמיות בישראל|מכללה אקדמית]] ל[[מכללה להכשרת מורים|הכשרת מורים]] בישראל. המכללה היא בין המכללות הראשונות למורים ב[[ארץ ישראל]] ששמו דגש על שימוש בשפה ה[[עברית]]{{הערה|1=יש ויכוח בסוגיה האם [[מכללת לוינסקי]] הייתה המוסד הראשון להכשרת מורים בארץ ישראל שהלימודים בו התקיימו בשפה העברית או שהיה זה בית המדרש למורים.}}. "בית המדרש למורים העברי הממלכתי על שם דוד ילין" היה שמה הראשון הרשמי והמלא של המכללה, אך בפי כל היא הייתה ידועה בשם "סמינר בית הכרם", שכן שוכנת היא על גבעה נישאה בלבה של שכונת [[בית הכרם]]. המכללה מוכרת גם בשמה "סמינר למורים" והיום שמה המקובל הוא "מכללת דוד ילין". המכללה נמצאת ברחוב
תלמידי הסמינר השתלבו בחיי השכונה גם בימי שלום ושלווה ובעיקר בימי מאורעות ומלחמות; ב[[מאורעות תרפ"ט]] (1929), ב[[מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] (
==היסטוריה==
המכללה קרויה על שם מייסדה פרופ' [[דוד ילין]] אשר הקים אותה בשנת תרע"ד ([[1913]]) כחלק מ[[מלחמת השפות]] והמאבק על הוראה בשפה העברית. אז נקרא המוסד "בית מדרש למורים העברי, כוננו דוד ילין". ילין שימש כמנהלה מהיווסדה על 1938, ובין המנהלים ששימשו אחריו נמנים ד"ר [[בן-ציון דינור|בן-ציון דינבורג]], ד"ר [[ישראל מהלמן]], [[אברהם אבן-שושן]], [[משה גיל (מחנך ומבקר)|משה גיל]], ד"ר ניסן שינין, וד"ר איתי זמרן.
הלימודים נערכו בעברית, והשפה הלועזית העיקרית הייתה [[גרמנית]]. הלימודים החלו לראשונה בט"ו בכסלו תרע"ד (14 בדצמבר 1913). התלמידים היו נערים, בנים בלבד, מגיל 14. תנאי הקבלה כללו אישור בריאות ותעודה המעידה על התנהגות טובה ("תעודת הנהגה טובה") מאת בר-סמכא כגון רב או מנהל בית ספרם הקודם. נערכו בחינות קבלה
התלמידים למדו הן לימודים תיכוניים והן לימודי חינוך, במטרה להכשירם למורים. לאחר תום לימודיהם בבית המדרש היה עליהם "לקבל משרת מורה למשך שתי שנים בכל מקום אשר ההנהלה קובעת להם".
כשנה לאחר היווסדו של המוסד פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] וההוראה והחינוך המשיכו לפעול גם בשנים אלה, שהיו קשות
המכללה עברה לשכונת [[בית הכרם]] בירושלים והשפיעה רבות על התפתחות ה[[שכונה]] ואופיה. המכללה משכה לשכונה מורים ואנשי רוח, בנוסף לאלו שהקימו את השכונה. הסמינריסטים גרו בשכונה, לרוב בחדרים שכורים בבתי השכונה והפכו לחלק מהווי השכונה. בקיץ, הושכרו חדרי הסמינריסטים לנופשים מהשפלה וכך הפכה השכונה למרכז נופש קיצי. בסמינר גם שכן שנים רבות בית הכנסת המרכזי של השכונה. ב[[מאורעות תרפ"ט]] התכנסו בבניין הסמינר שבנייתו טרם הושלמה תושבי השכונות: בית הכרם, [[שכונת הפועלים]], [[קריית משה]] ו[[בית וגן]]. התושבים על זקניהם וטפם השתכנו בכל חדרי הבניין, ובאולם, שלימים שימש אולם ההתעמלות, שוכנו הפרות והוא שימש [[רפת]]. על גג הבניין הוצבה עמדת שמירה וממנה נורתה אש רובים אל עבר [[דיר יאסין]], הכפר שמעבר לוואדי ממערב, שתושביו ניסו להגיע אל השכונה ואל בניין הסמינר. התושבים התבצרו בבניין כשבוע ימים, עד חלוף הסכנה.
== המכללה כיום ==
במכללה לומדים לתואר ראשון בחינוך Be.d ולתעודת הוראה בתחומים הבאים: חינוך לגיל הרך, חינוך יסודי וחינוך על יסודי, חינוך מיוחד, חינוך לבעלי
'''מכון חפ"ן''', או בשמו המלא המכון לחינוך פתוח ניסויי, הוא מכון להכשרת מורים ברוח החינוך הפתוח. המכון הוקם בשנת [[1976]] על ידי ה[[פרופסור]]ים [[משה כספי]], [[צבי לם]] ו[[יוסף באשי]], במטרה ליצור אלטרנטיבה חינוכית להכשרת המורים המקובלת. במכון נלמדת משנתו החינוכית של משה כספי.
שורה 24:
==בוגרים ידועים==
ראו [[:קטגוריה:בוגרי בית המדרש למורים העברי ע"ש דוד ילין|רשימת בוגרי המכללה שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית]].
{{שכר לימוד|פריפריה}}
|