ויקיפדיה

מהאטמה גנדי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הגהה
שורה 7:
| מפלגה = תנועת העצמאות ההודית
}}
 
'''מהאטמה גנדי''' או בשמו המלא '''מוֹהַנְדַּס קַרַמְצַ'נְד גַּנְדהִי''' (ב[[גוג'ראטית]]: '''મોહનદાસ કરમચંદ ગાંધી''', ב[[הינדית]]: '''मोहनदास करमचंद गांधी''';{{כ}} [[2 באוקטובר]] [[1869]] - [[30 בינואר]] [[1948]]) היה מנהיג פוליטי ורוחני [[הודו|הודי]], שהוביל את [[תנועת העצמאות ההודית]] במאבקה נגד שלטון [[האימפריה הבריטית]]. הוא נחשב גם לסמל ההתנגדות ה[[אי-אלימות|לא-אלימה]] בזכות הגייתה ויישומה של ה[[סאטיאגרהא]] - [[פילוסופיה]] הממוקדת בחיפוש אחר האמת ובהתנגדות לרשע באמצעות התנגדות פעילה אך לא אלימה - דבר שהוביל לעצמאות הודו ועורר השראה אצל תנועות שונות ל[[זכויות אדם]] ולחופש ברחבי העולם.
 
שורה 25 ⟵ 24:
במאי 1883, בגיל 13, חיתנו אותו הוריו לקסטורבה מחנג'י, ועמה הוליד חמישה בנים. הבכור מביניהם מת בינקותו; הרילל גנדי נולד ב-1888; מנילל גנדי נולד ב-1892; רמאדס גנדי נולד ב-1897 ודאבאס גנדי נולד ב-1900. לימים התכחש מוהנדס גנדי לבנו הגדול, הרילל, עקב הוללותו. גנדי היה תלמיד בינוני בפורבאנדר ומאוחר יותר בעיר [[ראג'וקט]]. הוא עבר בקושי את בחינת הקבלה לקולג' סאמאלדאס בעיר בהוונג'אר בגוג'אראט.
 
בגיל 18 נשלח ל[[אנגליה]] ללמוד [[משפטים]], בדרבון אמו. באנגליה, בה נתקל בקשיים לקיים מנהגים ואורחות חיים אליהם היה רגיל, ביניהם ה[[צמחונות]], התעורר אצלו הרצון להכיר את דתו ואת מנהגיה לעומק. במסגרת חיפושיו אחר מסעדה צמחונית, נחשף לספרו של [[הנרי סולט]] 'הטיעון בעד הצמחונות' (באנגלית: A Plea for Vegetarianism) והושפע ממנו רבות. בשנת [[1931]], נשא גנדי את דברי הפתיחה בכנס [[האגודה הצמחונית]] {{אנ| Vegetarian Society}} וטען כי היה זה ספר זה שגרם לו להבין מדוע צמחונות היא הבחירה הראויה ו[[חובה מוסרית]] {{אנ|Moral obligation}}. לפני קריאת הספר, גנדי דבק בצמחונות משום שנדר לחיות על פי עקרונות התזונה ה[[הינדואיזם|הינדים]], אולם לאחר הקריאה הבין את הרציונל בבסיס העמדה הצמחונית וראה זו כמשימה אישית להפיץ אותה ברבים{{הערה|1=Brett Clark and John Bellamy Foster, [http://oae.sagepub.com/content/13/4/468.extract Henry S. Salt, Socialist Animal Rights] Activist, Organisation & Enviromental - Sage Publications, Inc., 2000, pp. 468-473}}{{הערה|1=[http://www.henrysalt.co.uk/life/biography Life, Henry Salt Archive]}}. בתום לימודיו חזר להודו, אך התקשה למצוא עבודה בתחום המשפטים. לאחר תקופה קצרה נשלח מטעם חברה הודית ל[[דרום אפריקה]].
 
=== המאבק לזכויות ההודים באפריקה ===
שורה 37 ⟵ 36:
גנדי ייסד שני יישובים [[קואופרטיב]]יים בתקופת שהותו בדרום אפריקה. היישוב הראשון, [[חוות פיניקס]], הוקם ב - 1904 בעזרת ידידו היהודי, [[הנרי פולק]], לאחר שהלה נתן לגנדי לקרוא את ספרו של [[ג'ון ראסקין]] Unto this Last. היישוב השני, [[חוות טולסטוי]] הוקם ביוני -1910 על ידי גנדי יחד עם הארכיטקט היהודי [[הרמן קלנבאך]]. חווה זו נועדה לשמש כמרכז רוחני עבור "לוחמי הסאטיגראה".
 
בשנת [[1906]] הכריזה ממשלת [[פרובינציית טרנסוואל]] על תקנה חדשה שחייבה את הרישום של האוכלוסייה ההודית במחוז, בעזרת [[טביעת אצבע|טביעות אצבע]]. בפגישת מחאה המונית שהתקיימה ב[[יוהנסבורג]] ב-[[11 בספטמבר]] באותה שנה, אימץ גנדי לראשונה את המתדולוגיה שהיה עסוק בפיתוחה, ה[[סאטיאגרהא]] (דבקות באמת), או [[אי-אלימות|התנגדות לא-אלימה]]. הוא קרא לחבריו ההודים להתנגד ולסרב לחוק החדש ולסבול את העונשים על הסרובהסירוב לחוק, במקום להתנגד לו באמצעים אלימים. תוכניתו של גנדי אומצה, והובילה למאבק שנמשך 7 שנים שבו אלפי הודים, ובכללם גנדי עצמו, נכלאו, [[הלקאה|הולקו]] או אפילו נורו בגלל השתתפותם ב[[שביתה|שביתות]], בתהלוכות [[מחאה]] בלתי [[חוק]]יות, בסרבנות להירשם, בשריפת כרטיסי הרישום, ובצורות אחרות של התנגדות בלתי אלימה. הממשלה הצליחה לדכא את המחאות ההודיות, אבל במחיר עלייתה של זעקה ציבורית שעלתה כתגובה לשימוש שעשתה ממשלת דרום אפריקה בשיטות נוקשות ותוקפניות למול המחאות ההודיות השלוות. [[דעת קהל|דעת הקהל]] הכריחה בסופו של דבר את הגנרל [[יאן כריסטיאן סמאטס]] לנהל משא ומתן עם גנדי ולחפש פשרה. במהלך מאבק זה התעצבו רעיונותיו של גנדי והבשיל גם מושג הסאטיאגרהא.
 
למרות התנגדותו לשלטון הבריטי, סייע גנדי במהלך שהותו לשלטון זה בדרכים שונות, בלא להשתתף בלחימה עצמה. על פעילות זו קיבל גנדי את עיטור הזהב "קיסר הודו" מידי לורד הרינג. ב-[[1899]] הקים גנדי יחידת מתנדבי [[אמבולנס]]ים, לסיוע לבריטניה ב[[מלחמת הבורים]], והשתתף במסגרת זו בכמה מבצעים בעיר הנצורה ליידיסמית. בשנת [[1904]], בלחימה כנגד ה[[זולו]], הקים גנדי יחידת [[אלונקה|אלונקאים]] למשך כל הלחימה. בשני המקרים זכה באות כבוד.
שורה 57 ⟵ 56:
 
=== סיוע לבריטים ===
גנדי לא החל במאבק בבריטים. את דרכו בהודו החל בסיוע לקבוצות חלשות בחברה. המאבק הראשון של גנדי בהודו היה בצ'מפארן שם יזם מאבק לא אלים כנגד גזרות לא הגיוניות שאילצו את האיכרים לגדל [[ניל (צמח)|אינדיגו]] המשמש לצביעת בדים ואינו מועיל לאיכרים. המאבק השני נערך ב-1918 בקהדה בו הוא אירגן סטיאגרה של האיכרים נגד הדרישה למסים לא הגיוניים. המאבק השלישי נערך ב-1918 ב[[אחמדאבאד|אהמדאבאד]] ולא כוון כנגד הבריטים. גנדי התערב בקונפליקט בין עובדים לתעשיינים בתעשיית הטקסטיל המקומית. זו הפעם ראשונה שגנדי השתמש ב[[שביתת רעב]] ככלי במאבק.
במאבקים אלה גנדי לא קידם שלטון עצמי אלא רק התנסה במאבק מקומי נגד אי-צדק ללא התערבות הקונגרס. המאבקים, למרות היותם ספציפיים ומקומיים, הראו את האפקטיביות של גנדי כמנהיג. רק ב-1919, אחרי שנחקק "[[חוק ראולט]]", שהאריך את פקודות החרום מ-1915 שקבעו איסור על התאספות, ונתנו סמכויות מעצר על סמך חשד בלבד, ניהול משפטים בבתי-משפט מיוחדים ובדלתיים סגורות, ועונש של שתי שנות כליאה על החזקת חומר הסתה, החליט גנדי לצאת במסע התנגדות [[תעמולה|תעמולתי]] כנגדו.
 
שורה 73 ⟵ 72:
בצד הפעולות הפסיביות, הנהיג גנדי פעולות אקטיביות לא-אלימות (מלבד תהלוכות ואסיפות), שכללו חינוך חקלאי והקמת [[תעשייה|תעשיות]] פרטיות, כחתירה תחת התעשייה הבריטית.
 
המדיניות של "אי שיתוף פעולה" זכתה להענותלהיענות רחבה ולהצלחה, והגבירה את ההשתתפות של כל שכבות האוכלוסייה במאבק לעצמאות. ועם זאת, כשהתנועה הגיעה לשיאה, ההצלחה נקטעה באיבה כתוצאה מהתנגשות אלימה בעיירה צ'ורי צ'ורא (Chauri Chaura) (היום במדינת [[אוטר פראדש|אוטר פרדש]]) בפברואר 1922. מחשש שהתנועה תפנה לנתיב אלים, ומתוך שכנוע שהדבר יביא להרס מוחלט של כל הישגיו, גנדי ביטל את הקמפיין הנרחב של [[מרי אזרחי]].
 
גנדי נעצר ב-[[10 במרץ]] [[1922]], ו[[משפט (העמדה לדין)|נשפט]] באשמת "[[הסתה]] או ניסיון להסית", ונגזרו עליו שש שנות [[מאסר]], החל מהמ-[[18 במרץ]] [[1922]]. גנדי שוחרר מהמאסר לאחר שנתיים בלבד, בפברואר 1924, לאחר שעבר ניתוח לטיפול ב[[דלקת התוספתן]].
 
ללא אישיותו המאחדת של גנדי, מפלגת הקונגרס הלאומי ההודי החלה להתפלג. בזמן שהותו בכלא, התפצלה המפלגה לשתי סיעות. פלג אחד הובל על ידי צ'יטהרנגן דאס (ChittaRanjan Das) ועל ידי [[מוטילאל נהרו]] שדגלו בהשתתפות ברשות המחוקקת, והפלג האחר שהונהג על ידי צ'אקראוורטי ראג'פופאלאצ'רי (Chakravarti Rajagopalachari) ועל ידי סארדר [[ואללאבהבהאי פאטל]] (Sardar Vallabhbhai Patel) שהתנגדו לצעד זה. בנוסף, שיתוף הפעולה בין הינדואים לבין מוסלמים שהיה בשיאו בזמן המאבק הבלתי אלים, החל להחלש. גנדי ניסה לגשר על פערים אלה באמצעות צעדים רבים, שכללו גם שביתת רעב בת שלושה שבועות בסתיו 1924, אבל הוא השיג הצלחה מוגבלת בלבד.
שורה 87 ⟵ 86:
הבריטים לא הגיבו. ב-[[31 בדצמבר]] [[1929]] נפרס [[דגל הודו|דגלה של הודו]] ב[[לאהור]]. ב-[[26 בינואר]] [[1930]] חגגה מפלגת הקונגרס הלאומי שהתכנסה בלאהור את יום העצמאות ההודי. יום זה צוין כמעט על ידי כל ארגון הודי אחר.
 
בהתאם להבטחתו, פתח גנדי ב[[סאטיאגרהא]] חדשה נגד מס המלח במרץ 1930. ששיאה היה צעדת המלח המפורסמת לדאנדי בין ה-12 במרץ ועד ל-6 באפריל 1930. גנדי צעד 385 קילומטרים מ[[אחמדאבאד]] (העיר הגדולה ביותר ב[[גוג'אראט]]) לדאנדי (כפר קטן במדינה זו), כדי לייצר מלח בעצמו. אלפי הודים התלוו אליו במסעו אל הים. זה היה אחד הקמפיינים המוצלחים ביותר שלו שבו המוני הודים עברו על החוק הבריטי שאסר על תחרות בהפקה הבריטית של [[מלח בישול]]. בתגובה, עצרה בריטניה כמאה אלף תושבים הודים.
 
אירוע זה נחשב לשיאו של המאבק בבריטים. מאבקו של גנדי זכה בשלב זה לפרסום בינלאומי רב, ובין היתר נבחר גנדי ב-1930 ל[[איש השנה של השבועון טיים]].
שורה 93 ⟵ 92:
הממשלה הבריטית, שיוצגה על ידי המשנה למלך [[לורד הליפקס|אדוארד אירווין]] החליטה לנהל משא ומתן עם גנדי. במרץ 1931 נחתם הסכם גנדי-אירווין. הממשלה הבריטית הסכימה לשחרר לחופשי את כל האסירים הפוליטיים בתמורה להשעיית פעולות המרי האזרחי. בנוסף, גנדי הוזמן להשתתף בוועידת השולחן העגול בלונדון כנציג היחידי של מפלגת הקונגרס. הוועידה הייתה מאכזבת בעיני גנדי והלאומנים שכן היא התמקדה בנסיכים ההודים ובמיעוטים ההודים במקום בהעברת השלטון.
 
זאת ועוד, יורשו בתפקיד של לורד אירווין, לורד וילינגדון, פתח בקמפיין חדש של דיכוי הלאומנים. גנדי נאסר שוב, והממשלה ניסתה להרוס את השפעתו על ידי בידוד מוחלט שלו מתומכיו. טקטיקה זו נכשלה. בשנת 1932, נכנעה הממשלה הבריטית לקמפיין שהנהיג המנהיג והעיתונאי מ[[דלית|כת הטמאים]] [[בהימרו רמג'י אמבדקאר]], הממשלה אישרה מינוי אלקטורטים נפרדים לכת הטמאים. במחאה, פתח גנדי בצום של שישה ימים בספטמבר 1932, ואילץ את הממשלה לאמץ סידור מתאים יותר באמצעות משא ומתן באמצעות מנהיג כת הטמאים [[פאלוונקר באלו]]. היה זה תחילתו של קמפיין חדש של גנדי, לשיפור חייהם של האסורים במגע, אותם הוא כינה "הריג'אנס", "הילדים של אלוהים". ב-[[8 במאי]] [[1933]] החל גנדי ב[[צום]] של 21 יום להטהרותלהיטהרות עצמית ולעזרת תנועת ההריג'אן.
 
בקיץ 1934 נעשו 3 ניסיונות כושלים ל[[התנקשות|התנקשלהתנקש]] בחייו.
 
מפלגת הקונגרס הסכימה לקיים בחירות ולקבל את התוכנית של הפדרציה. גנדי החליט להתפטר מהמפלגה, כנראה מסיבות טקטיות. גנדי חזר לראשות המפלגה בשנת 1936, בזמן וועידת המפלגה בלוקנאו, בזמן ש[[ג'ווהרלל נהרו]] היה נשיא המפלגה. אף שגנדי רצה במיקוד מלא במטרה של קבלת עצמאות ולא בספקולציות לגבי עתידה של הודו, הוא לא מנע ממפלגת הקונגרס לאמץ את קידום ה[[סוציאליזם]] כמטרה. גנדי התעמת עם [[סובהס צ'אנדרא בוסא|סובהס בוסא]], אשר נבחר לנשיאות המפלגה בשנת 1938. נקודות המחלוקת בין גנדי לבוסא היו בעיקר סביב העדר מחויבות של בוסא לדמוקרטיה והתנגדותו למחויבות לאי אלימות. בוסא זכה בכהונה שנייה למרות הביקורת של גנדי, אבל ב-1939 הוא עזב את מפלגת הקונגרס והקים את מפלגת "[[בלוק כל הודו קדימה]]" שדגלה בסוציאליזם ובאחדותה של הודו (כלומר התנגדות להפרדת הודו ו[[פקיסטן]]).
 
=== מלחמת העולם השנייה ותנועת "צאו מהודו" ===
[[קובץ:Mahadev Desai and Gandhi 2 1939.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מהדב דאסי]] (משמאל) מקריא לגנדי מכתב מהמשנה למלך. בית בירלה, מומבי, ה-7 באפריל 1939]]
בספטמבר 1939 פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] עם פלישתה של [[גרמניה הנאצית]] ל[[פולין]]. בתחילה גנדי תמך במתן "סיוע מוסרי לא אלים" למאמץ הבריטי, אך מנהיגים אחרים של הקונגרס נעלבו מההחלטה החד צדדית של בריטניה להפוך את הודו למעורבת במלחמה לצידם, ללא התייעצות עם נציגי התושבים. כל חברי הקונגרס התפטרו מתפקידם. לאחר מחשבה ממושכת על הנושא, גנדי הכריז כי הודו לא תוכל להיות חלק ממלחמה שנערכת כביכול למען החופש הדמוקרטי, בעוד שחופש כזה נמנע מהודו עצמה.
 
שורה 107 ⟵ 106:
באותה תקופה קמה [[תנועת צאו מהודו]] שהייתה התנועה החזקה ביותר בהיסטוריה של המאבק לעצמאות הודו, עם מאסרים המוניים ואלימות בסדר גודל חסר תקדים. אלפי לאומנים הודים נהרגו ונפצעו מאש המשטרה, ונאסרו מאות אלפי אנשים. גנדי ותומכים הבהירו כי הם לא יתמכו במאמץ המלחמתי ללא שהודו תקבל עצמאות מיידית. גנדי אפילו הבהיר כי התנועה לא תעצור אם יבוצעו מעשים בודדים של אלימות, באומרו כי ה"אנרכיה המאורגנת" סביבו, היא "גרועה מ[[אנרכיה]] אמיתית". הוא קרא לכל חברי הקונגרס וכל ההודים לשמור על משמעת באמצעות [[אהימסה]] ו"Karo Ya Maro" ("פעל או מות") במאבק למען החופש.
 
ב -[[9 באוגוסט]] [[1942]], נאסרו גנדי וכל החברים בוועידות הקונגרס ב[[מומבימומבאי|בומביי]] בידי המשטרה הבריטית. גנדי נכלא במשך שנתיים ב"ארמון אגא חאן" ב[[פונה]]. בזמן זה סבל גנדי 2 אבדות קשות בחייו האישים. מזכירו בן החמישים, [[מהדב דאסי]], מת מהתקף לב. ב-[[22 בפברואר]] [[1944]] מתה אשתו, קסטורבה, לאחר 18 חודשי מאסר. שישה שבועות לאחר מכן סבל גנדי מהתקף [[מלריה]] חזק. הוא שוחרר לפני תום המלחמה ב-[[6 במאי]] 1944 בגלל בריאותו הלקויה ובשל צורך בניתוח. [[הראג' הבריטי]] לא רצה שגנדי ימות בכלא, על מנת שלא להתסיס את המדינה.
 
הדיכוי חסר הפשרות של תנועת "צאו מהודו" הביא לסדר בהודו עד סוף שנת 1943. עם זאת ניתן לטעון כי היא השיגה את מטרתה. בסוף מלחמת העולם הבריטים נתנו סימנים ברורים לכך שהשלטון יעבור לידי ההודים. בנקודה זו גנדי קרא להפסקת המאבק, ושוחררו כ-100,000 אסירים פוליטיים, כולל הנהגת הקונגרס.
שורה 133 ⟵ 132:
גנדי תמך תמיכה מוחלטת ב[[אי-אלימות]], וסבר כי לעולם אין להפעיל כוח, גם בתגובה לכוח נגדי. הוא השתמש בתורתו במילה "[[אהימסה]]", מילה המציינת הימנעות מאלימות אך בו זמנית גם מאבק אקטיבי בגילוייה. הגדרתו של גנדי עצמו לאהימסה היא: הימנעות מפגיעה בכל [[אורגניזם|יצור חי]], בין אם במחשבה או במעשה. הוא האמין כי על כל מעשה התנגדות להיות בעל אופי אזרחי לא-תוקפני, במטרה להקשות על המשך הפעלת הכוח.
 
גנדי האמין גם ב'''[[סאטיאגרהא]]''' - "לדבוק באמת". הוא זיהה רעיון זה עם "כוח האמת" או "כוח הנשמה", הנובע מגרעין אישיותו ה[[סובלנות|סובלנית]] ושוחרת השלום של האדם. לפי גנדי, רק הזדהות עם כוח זה עשויה להביא להגשמת מטרותיו של האדם, וכי כל נטייה אלימה - מקורה בשקר וסופה להיכשל. כאשר נשאל האם לא יכול אדם להרוג [[קוברה (נחש)|קוברה]] כדי להגן על ילד או על עצמו, השיב כי הוא אינו יכול להרוג קוברה מבלי להפר שניים מ[[נדר]]יו: אי-פחד ואי-הריגה. "אני אעדיף לנסות להרגיע את ה[[נחש]] על ידי גלי [[אהבה]]. אינני יכול להנמיך את הסטנדרטים שלי כדי להתאימם לנסיבות", השיב. גנדי כתב [[אוטוביוגרפיה]] בשם "ניסויי עם האמת"{{הערה|1=[http://e.walla.co.il/?w=/236/748215 ההקדמה לספר מאתר וואלה תרבות]}} בה הוא מציג את שני הרעיונות העיקריים שהנחו אותו במהלך חייו: אהימסה וסאטיאגרהא.
 
גנדי הקדיש את חייו למה שהוא כינה "ניסויים עם האמת" כאשר הוא לוקח על עצמו עוד ועוד הגבלות ואיסורים. בתחום ה[[טבעונות]], למשל, הוא מנע מעצמו עוד ועוד מאכלים, עד שלבסוף תזונתו כללה פירות ואגוזים בלבד. כמו כן, הוא התנסה בהתנזרות ונמנע מקיום חיי אישות כאשר הוא נשען על החיפוש אחר [[מוקשה|מוֹקְשָה]]. גנדי תבע מעצמו לממש את שדרש מאחרים ותבע מאחרים לממש בעצמם את מה שהם תובעים מזולתם. הוא הדגיש את היותו אדם פשוט והתעקש לטעון שכל ילד יכול לבצע את כל שהוא עושה. כאשר נשאל כיצד הדבר אפשרי, הוא ענה: "זה פשוט מאוד. עליך להיות השינוי שאתה רוצה לראות באחרים". בהתנהגותו זו ייצג גנדי את אחד העקרונות החשובים ביותר של תורתו, והוא קעקוע הרעיון של מדרגיות מוסרית. על פי התפיסה הגנדיאנית, עלינו להתייחס לכל אדם ואף לעצמנו על פי אמות מידה אחידות, שכן כל התייחסות אל הזולת בהתאם למידת שונותו מאיתנו, מקורה בגאווה, והגאווה היא אחד המקורות להתנהגות אלימה. לפני פעולה, דרש גנדי מאנשיו להיטהר, כדי להתחבר ליסוד הרוחני שבהם. גנדי נמנע לעיתים מפעולות מסוימות, שהאמין כי הציבור אינו בשל להן.
שורה 141 ⟵ 140:
עד היום נחשב גנדי לדמות נערצת ברחבי העולם, כולל ב[[בריטניה]] בה נלחם לעצמאות, ובהתאם לכך הוקם ב-[[1969]] [[פסל (יצירה)|פסל]] לזכרו על אדמת בריטניה. דמותו הפכה ל[[סמל]] לסובלנות ולפתרון בלתי-אלים של סכסוכים, ומאבקו היו להשראה ללוחמי חופש וזכויות אדם בעולם כולו, וכן לתנועות [[סרבנות]] שונות. גנדי עצמו לא זכה אמנם ב[[פרס נובל לשלום]], אך רבים מממשיכי דרכו כמו: [[מרטין לותר קינג]], [[לך ולנסה]], [[דזמונד טוטו]], ה[[דלאי לאמה]], [[אונג סן סו צ'י]], [[ריגוברטה מנצ'ו]], [[קרלוס פליפה חימנז בלו]], [[חוזה רמוס הורטה]] ואחרים היו לחתני ולכלות פרס נובל לשלום, בשל בחירתם ללכת בדרכו, בדרך המאבק הלא אלים.
 
בשנת [[1982]] זכה ב[[פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר|פרס האוסקר לסרט הטוב ביותר]] הסרט "[[גנדי (סרט)|גנדי]]", בכיכובו של [[בן קינגסלי]], המספר את סיפור חייו של גנדי.
 
=== גנדי והיהודים ===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מהאטמה_גנדי"