הרפורמה בחברת החשמל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 4:
==ההיסטוריה של הרפורמה==
=== רקע כללי===
בשנת 1921 חתם [[פנחס רוטנברג]], לימים מייסד חברת החשמל ומנהלה הראשון, עם הבריטים, על שני הסכמים להפעלת חשמל (הסכם הירקון והסכם הירדן), וב-1922 התקבל כתב המנדט לנושא זה מידי "סוכני הכתר הבריטי למען המושבות". כשנתיים מאוחר יותר, ביום  29.3.1923, הוקמה חברת החשמל. מאז אותו היום, משק החשמל בישראל מצוי בשליטתה המלאה של חברת החשמל. <nowiki> </nowiki><ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.iec.co.il/archive/pages/iecfoundation.aspx|הכותב=|כותרת=הקמת חברת החשמל|אתר=חברת החשמל לישראל|תאריך=}}</ref>}}
 
בשנת 1926 העניק שלטון [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל לחברה זיכיון הידוע בשם "זיכיון הירדן" וכן הוסב אליה "זיכיון הירקון". מכוח הזיכיונות הוענקה לחברה הזכות הבלעדית לייצור חשמל ולאספקתו, חלוקתו ומכירתו ברחבי ארץ ישראל המנדטורית, למעט ירושלים וסביבותיה (בירושלים פעלה חברת החשמל והשירות הציבורי ירושלים מכוח זיכיון נפרד. בשנת 1954 רכשה חברת החשמל את מניות החברה הירושלמית ואכן הייתה בעלת חזקה בלעדית על משק החשמל בישראל). תוקפם של הזיכיונות נקבע למשך תקופה של שבעים (70) שנה, עד חודש מרץ 1996.
 
לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ובעקבות גלי העלייה ארצה, עמדה חברת החשמל בפני אתגרי פיתוח והיקפי השקעות עצומים שלא ניתן היה לממן במימון עצמי, והדבר הוביל למשבר פיננסי קשה בחברה. על רקע זאת, החלה ממשלת בן-גוריון בתהליך הלאמה של החברה בשנת 1951, שהסתים בחודש ינואר 1954. בתהליך זה אישרה הממשלה רכישה של מרבית מניות החברה מידי בעלי המניות הפרטיים, ובכך הלאימה אותה הלכה למעשה.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.iec.co.il/archive/pages/nationalization.aspx|הכותב=|כותרת=הלאמת חברת החשמל|אתר=חברת החשמל לישראל|תאריך=}}</ref>}}
 
בתחילת שנות ה-90, בהתקרב מועד פקיעתם של זיכיונות חברת החשמל, הפכה שאלת משק החשמל בישראל - בדגש על מבנה ואופי חברת החשמל - לאחת השאלות המרכזיות בתחום האנרגיה במדינת ישראל. התפיסה הרווחת בקרב מקבלי ההחלטות הייתה, כי תום תקופת הזיכיון היא הזדמנות היסטורית לשינויים, שיביאו לעידוד התחרות ולייעול משק החשמל בישראל וכן לעדכון החקיקה בחשמל.
שורה 22:
'''1991''' ועדת פוגל - מגישה המלצות לעדכון מנגנון גביית תשלומי החשמל מהציבור על בסיס עלויות חדשות ומחירי מקסימום
 
'''1992''' ועדת ורדי - שר האוצר ושר האנרגיה והתשתיות  ממנים את ועדת ורדי, בראשות יוסף ורדי, לבחינת נושא זיכיון חברת החשמל שעתיד לפקוע בשנת 96. הוועדה ממליצה להמיר את זיכיון חברת החשמל לישראל במערך פיקוח ורישוי נפרדים לכל תחום מתחומי הפעולה של משק החשמל, עידוד שילוב יצרני חשמל פרטיים במשק החשמל והקמת רשות לשירותים ציבוריים שתפקח על השירות לצרכנים ועל תעריפי החשמל <ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=וועדה לבחינת זיכיון חברת החשמל לישראל, 1992. דוח הוועדה לבחינת זיכיון חברת החשמל לישראל דוח ורדי|מו"ל=, ירושלים: משרד האוצר ומשרד האנרגיה
והתשתית.|שנת הוצאה=}}</ref>}}
 
'''1994''' ועדת צ'מנסקי-בעקבות דו"ח ורדי, מונה צוות מקצועי בראשות פרופ' דניאל צ'מנסקי שמטרתו ארגון מחדש של משק החשמל בישראל-רפורמה. הוועדה אימצה את מירב המלצות  ועדת ורדי. חברי ועדת צ'ימנסקי סברו אף הם, ובדומה לקודמיהם, כי מבנהו הריכוזי של משק החשמל בו מצוי הלכה למעשה גורם משמעותי אחד בלבד (חברת החשמל), אינו מאפשר תחרות, מכביד על התייעלות, ונעדר גמישות חיונית למענה על הביקוש  ההולך וגדל לחשמל וקשה לפיקוח. ועל כן המליצה הוועדה, על יצירת תחרות ברובד הייצור ובסחר בחשמל; הפרדה בין תחומי הפעולה העיקריים במשק החשמל ייצור, הולכה, חלוקה ואספקה; עידוד יצרני חשמל פרטיים, לרבות בדרך של "אפליה מתקנת"; הפרטה; הקמת רשות השירותים  הציבוריים-חשמל.
שורה 31:
'''1999''' ועדת מראני - הוקמה מכוחה של החלטת ממשלה לצורך גיבוש צעדים הנדרשים ליישום השינוי המבני במשק החשמל שהותווה בוועדות קודמות. שתי הנחות מוצא מרכזיות עמדו לנגד עיני מקבלי ההחלטות בממשלה: האחת, המאפיין הריכוזי של המשק הישראלי הגורם לחוסר יעילות כלכלית; והשנייה, כי התקדמות בתהליך של שינוי מבני תאפשר התפתחות תחרות והתייעלות של המשק בכללותו. במהלך עבודתה נעזרה ועדת מראני בחברת ייעוץ חיצונית בשם Deloitte & Touche  (דלוייט).
 
המלצותיה הסופיות של ועדת מראני הוגשו במרץ 2003, ועיקרן: מקטע הייצור יפוצל למספר חברות וייפתח לתחרות; מקטע ההולכה יפעל כמונופול טבעי תחת פיקוח ממשלתי; יוקם מנגנון למסחר תחרותי בחשמל, אשר יפעל בשקיפות מלאה; מקטע החלוקה יפוצל למספר חברות, אשר תפעלנה כמונופולים אזוריים תחת פיקוח ממשלתי; מקטע הסחר יפוצל ממקטע החלוקה, ייפתח לתחרות ויכלול מספר חברות; הפעילויות במקטעים השונים תבוצענה תחת רישוי ממשלתי מתאים, לרבות במקטעים התחרותיים; אופן הפיקוח והיקפו ייקבעו בהתאם לדרגת התחרות שתתפתח בכל מקטע<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mqg.org.il/Portals/0/mrani.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח ועדת מראני|אתר=התנועה למען איכון השלטון בישראל|תאריך=}}</ref>}} ל מחרת הגשת המלצותיה הסופיות של הוועדה אומצו המלצות אלה בהחלטת ממשלה שעניינה רפורמה במשק החשמל.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mqg.org.il/Portals/0/mrani.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח Deloitte & Touche (דלוייט)|אתר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך=}}</ref>}}
 
'''1999'''-'''2003''':  בין מועד הקמת ועדת מראני בשנת 1999 למסקנותיה שהוגשו כעבור 4 שנים בשנת 2003 אירעו מספר שינויים במשק החשמל.
שורה 48:
'''דו"ח McKinsey&Company''' - בעקבות קבלת החלטת הממשלה  בדבר עריכת שינויים מבניים במשק החשמל הישראלי, פונה חברת החשמל לחברת מקינזי לכתיבת דו"ח בדבר בחינת המבנה המוצע למקטע החלוקה והאספקה בישראל. נבחנות שתי שאלות מרכזיות – האם ראוי לפצל את מקטע החלוקה של חברת החשמל למספר חברות נפרדות וכיצד, וכן האם ראוי לפתוח את משק החשמל לתחרות בתחום האספקה.
 
'''דו"ח KMPG דצמבר 2005''' - על רקע המלצותיה של ועדת מראני ובעקבות החלטת הממשלה מחודש מרץ 2003 במסגרתה הוטל על רשות החברות הממשלתיות ליישם את הרפורמה במשק החשמל, שכרה הרשות את חברת הייעוץ הבינלאומית [[KPMG סומך חייקין]]. החברה המליצה על מתכונת מואצת לפיצול והפרטה של כל פעילות חברת החשמל לחברות נפרדות, למעט פעילות ההולכה. עוד קובעת החברה, כי בהתחשב בגודל ובמורכבות השינויים, צעדי ביניים יבטיחו שהמעבר לשוק תחרותי יהיה קל יותר ובעל סיכויים גבוהים יותר להצלחה. עם זאת, אם שהממשלה לא תבהיר את תכלית הרפורמה במשק החשמל ולא תיצור מנגנוני ממשל וקבלת החלטות, המליצה החברה שלא להמשיך עם הרפורמה ולהישאר במתכונת של מונופול ורטיקאלי שיעבור צעדי התייעלות.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.slideshare.net/Anochi/kmpg-29205305|הכותב=|כותרת=דו"ח kpmg|אתר=|תאריך=}}</ref>}}
 
'''2007''' - כארבע שנים לאחר שהוגשו המלצותיהן של ועדת מראני ואומצו בהחלטת ממשלה, ולאחר שאותן המלצות התגבשו לכדי תיקון לחוק משק החשמל, הוגש בחודש פברואר מסמך מדיניות הכולל את עיקרי המלצותיהם של מנכ"ל משרד התשתיות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר, למתווה יישום השינוי המבני. המלצותיה של ועדת המנכ"לים עוגנו בתיקון מס' 5 לחוק משק החשמל. חשיבותו של התיקון שבוצע הייתה במתן אפשרות לחברת החשמל להישאר במתכונת של קונצרן או אשכול חברות, שיפעל בכל מקטע בנפרד באמצעות חברות-בנות, להבדיל מהפרטה מלאה שלהן .
שורה 62:
'''יולי 2013''' - מינוי צוות היגוי ממשלתי לביצוע רפורמה במשק החשמל בראשות אורי יוגב, מנהל הרשות החברות הממשלתיות. משימות צוות ההיגוי הן: לבחון את המבנה המיטבי למשק החשמל מול מודלים מקובלים בעולם תוך שימת דגש על יישום תחרות במקטעים התחרותיים, ולבחון תוכנית התייעלות בחברת החשמל וכן להציע רפורמה כוללת במשק החשמל ובחברה. עבודת הצוות התפרסה על פני כשנה וחצי, ובסופה פורסמה לציבור טיוטת המלצות מפורטות לרפורמה במשק החשמל. במקביל נוהלו מגעים בנושאי מתנים לעובדים לזכויות עובדים. התהליך עצמו לא הבשיל לבסוף לכדי הסכמות מסודרות, אף שהגיע לרמת בשלות גבוהה, כולל טיוטות מסמכי עקרונות -  עקב העובדה ששר האוצר לפיד החליט לבסוף להסיר את תמיכתו במהלך.
 
בשנת 2018 ולאחר משא ומתן שנמשך קרוב לשנתיים נחתם ההסכם.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/Departments/policies/dec3859_2018|הכותב=|כותרת=החלטת הממשלה|אתר=|תאריך=}}</ref>}}
 
===הגופים המעורבים ברפורמה===