הרפורמה בחברת החשמל – הבדלי גרסאות

בשנת 1921 חתם [[פנחס רוטנברג]], לימים מייסד חברת החשמל ומנהלה הראשון, עם הבריטים, על שני הסכמים להפעלת חשמל (הסכם הירקון והסכם הירדן), וב-1922 התקבל כתב המנדט לנושא זה מידי "סוכני הכתר הבריטי למען המושבות". כשנתיים מאוחר יותר, ביום  29.3.1923, הוקמה חברת החשמל. מאז אותו היום, משק החשמל בישראל מצוי בשליטתה המלאה של חברת החשמל. <nowiki> </nowiki><ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.iec.co.il/archive/pages/iecfoundation.aspx|הכותב=|כותרת=הקמת חברת החשמל|אתר=חברת החשמל לישראל|תאריך=}}</ref>}}

לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ובעקבות גלי העלייה ארצה, עמדה חברת החשמל בפני אתגרי פיתוח והיקפי השקעות עצומים שלא ניתן היה לממן במימון עצמי, והדבר הוביל למשבר פיננסי קשה בחברה. על רקע זאת, החלה ממשלת בן-גוריון בתהליך הלאמה של החברה בשנת 1951, שהסתים בחודש ינואר 1954. בתהליך זה אישרה הממשלה רכישה של מרבית מניות החברה מידי בעלי המניות הפרטיים, ובכך הלאימה אותה הלכה למעשה.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.iec.co.il/archive/pages/nationalization.aspx|הכותב=|כותרת=הלאמת חברת החשמל|אתר=חברת החשמל לישראל|תאריך=}}</ref>}}

'''1992''' ועדת ורדי - שר האוצר ושר האנרגיה והתשתיות  ממנים את ועדת ורדי, בראשות יוסף ורדי, לבחינת נושא זיכיון חברת החשמל שעתיד לפקוע בשנת 96. הוועדה ממליצה להמיר את זיכיון חברת החשמל לישראל במערך פיקוח ורישוי נפרדים לכל תחום מתחומי הפעולה של משק החשמל, עידוד שילוב יצרני חשמל פרטיים במשק החשמל והקמת רשות לשירותים ציבוריים שתפקח על השירות לצרכנים ועל תעריפי החשמל <ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=וועדה לבחינת זיכיון חברת החשמל לישראל, 1992. דוח הוועדה לבחינת זיכיון חברת החשמל לישראל דוח ורדי|מו"ל=, ירושלים: משרד האוצר ומשרד האנרגיה

והתשתית.|שנת הוצאה=}}</ref>}}

המלצותיה הסופיות של ועדת מראני הוגשו במרץ 2003, ועיקרן: מקטע הייצור יפוצל למספר חברות וייפתח לתחרות; מקטע ההולכה יפעל כמונופול טבעי תחת פיקוח ממשלתי; יוקם מנגנון למסחר תחרותי בחשמל, אשר יפעל בשקיפות מלאה; מקטע החלוקה יפוצל למספר חברות, אשר תפעלנה כמונופולים אזוריים תחת פיקוח ממשלתי; מקטע הסחר יפוצל ממקטע החלוקה, ייפתח לתחרות ויכלול מספר חברות; הפעילויות במקטעים השונים תבוצענה תחת רישוי ממשלתי מתאים, לרבות במקטעים התחרותיים; אופן הפיקוח והיקפו ייקבעו בהתאם לדרגת התחרות שתתפתח בכל מקטע<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mqg.org.il/Portals/0/mrani.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח ועדת מראני|אתר=התנועה למען איכון השלטון בישראל|תאריך=}}</ref>}} ל מחרת הגשת המלצותיה הסופיות של הוועדה אומצו המלצות אלה בהחלטת ממשלה שעניינה רפורמה במשק החשמל.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.mqg.org.il/Portals/0/mrani.pdf|הכותב=|כותרת=דו"ח Deloitte & Touche (דלוייט)|אתר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך=}}</ref>}}

'''דו"ח KMPG דצמבר 2005''' - על רקע המלצותיה של ועדת מראני ובעקבות החלטת הממשלה מחודש מרץ 2003 במסגרתה הוטל על רשות החברות הממשלתיות ליישם את הרפורמה במשק החשמל, שכרה הרשות את חברת הייעוץ הבינלאומית [[KPMG סומך חייקין]]. החברה המליצה על מתכונת מואצת לפיצול והפרטה של כל פעילות חברת החשמל לחברות נפרדות, למעט פעילות ההולכה. עוד קובעת החברה, כי בהתחשב בגודל ובמורכבות השינויים, צעדי ביניים יבטיחו שהמעבר לשוק תחרותי יהיה קל יותר ובעל סיכויים גבוהים יותר להצלחה. עם זאת, אם שהממשלה לא תבהיר את תכלית הרפורמה במשק החשמל ולא תיצור מנגנוני ממשל וקבלת החלטות, המליצה החברה שלא להמשיך עם הרפורמה ולהישאר במתכונת של מונופול ורטיקאלי שיעבור צעדי התייעלות.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.slideshare.net/Anochi/kmpg-29205305|הכותב=|כותרת=דו"ח kpmg|אתר=|תאריך=}}</ref>}}

בשנת 2018 ולאחר משא ומתן שנמשך קרוב לשנתיים נחתם ההסכם.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/Departments/policies/dec3859_2018|הכותב=|כותרת=החלטת הממשלה|אתר=|תאריך=}}</ref>}}