טבעת הניבלונג – הבדלי גרסאות

"טבעת הניבלונגים" כוללת ארבע אופרות:

* "[[זהב הריין]]" (Das Rheingold).

* "[[זיגפריד]]" (Siegfried)

* "[[דמדומי האלים]]" (Götterdämmerung). {{ש}}

במשכן האלים מבטיחים ווטאן ולוגה לאלבריך לשחרר אותו תמורת זהב הריין. אלבריך מסכים בלית ברירה. אך כאשר הם מבקשים גם את הטבעת, הוא אינו מוכן לוותר על כוחה. לאחר מאבק קצר מצליח ווטאן להסיר את הטבעת מאצבעו של אלבריך ולענוד אותה על שלו, לא לפני שאלבריך מקלל את הטבעת כך שתמיט אסון על כל עונדיה. כאשר שבים הענקים, ווטאן עושה איתם עסקה חדשה. הם ישחררו את פריה, אם ווטאן יוכל לכסות את כל גופה בזהב. ווטאן מכסה אותה בכל הזהב של אלבריך, אך חלק קטן מגופה עדיין נראה לעין. הענקים דורשים ממנו להסתיר אותו בטבעת אך ווטאן מסרב. ארדה, אלת האדמה, משכנעת את ווטאן להימנע מהקללה ולתת את הטבעת. ווטאן מתרצה לבסוף ומכסה את החלק הגלוי של פריה בטבעת. הענקים המרוצים מחלקים את השלל ביניהם שווה בשווה עד שהם מגיעים לטבעת. אז נוכח ווטאן בכוחה האמיתי של הקללה. פאפנר חובט בפאסולט למוות ובורח עם כל השלל.

 

 

{{הפניה לערך מורחב|הוולקירות}}

לאחר שנים רבות זיגמונד נע ונד. הוא מסתתר מפני סערה ומוצא מחסה בביתו של הונדינג הלוחם. אשתו של הונדינג, זיגלינדה, היא בעצם אחותו התאומה של זיגמונד שהופרדה ממנו בגיל צעיר בנסיבות טראגיות. היא אינה אוהבת את בעלה, וחייה אומללים. היא מראה לזיגמונד [[חרב]] נעוצה בעץ, ואומרת לו שנווד זקן (שלא היה אלא האל ווטאן) הבטיח לה פעם שמצילה יהיה זה שיצליח לשלוף את החרב מן העץ. זיגמונד שולף את החרב הקסומה, [[בלמונג]], מן העץ.

 

 

==זיגפריד==

 

במערת הדרקון מחכה אלבריך לרגע בו יוכל לקבל את הטבעת לידיו. ווטאן מבשר לאלבריך על בואו של הגיבור שיחסל את הדרקון. הניבלונג מזהיר את הדרקון בתקווה לקבל את הטבעת במתנה, אך לשווא.

 

== דמדומי האלים ==

 

ברונהילדה מתעוררת מתרדמתה. היא וזיגפריד חיים יחדיו במערה. זיגפריד יוצא לחפש הרפתקאות חדשות ומשאיר את הטבעת בידיה של ברינהילדה. היא משאילה לו את מגינה ואת סוסה.

 

 

 

 

גופתו של זיגפריד מובאת לארמון המלך ללוויה. גוטרונה שבורה מצער. גינתר מאשים את האגן במותו של זיגפריד, וזה בתגובה מודה ברצח ותובע לעצמו את הטבעת. גינתר מתנגד, האגן נאבק בו והורג גם אותו.

משמנסה האגן להסיר את הטבעת מאצבעו של זיגפריד המת, מורמת ידו של הגיבור באופן מאיים, והאגן נסוג.

המדורה מודלקת. ברינהילדה מסירה את הטבעת מאצבעו של זיגפריד, וגופתו נשרפת על המוקד. ברינהילדה דוהרת עם סוסה וקופצת היישר אל תוך הלהבות. הנהר עולה על גדותיו ומכבה את האש. בנות הריין ממהרות וחוטפות את הטבעת מתוך האפר. האגן, שאורב לטבעת, מזנק בעקבותיהן וטובע בנהר.