הר הבית – הבדלי גרסאות

לפי הדעה המרכזית במחקר, הר הבית בתקופה הביזנטית היה שומם, ואף שימש כ[[מטמנה|מזבלה]] עירונית.{{הערה|1=[[יורם צפריר]], '''הטופוגרפיה והארכאולוגיה בתקופה הביזאנטית'''. בתוך י: צפריר וש' ספראי (עורכים), '''ספר ירושלים, התקופה הרומית והביזאנטית''', תשנ"ט, עמ' 323 - 327}} כל ספרות הנוסעים בתקופה זו אינה מזכירה כל פעילות על ההר, לא פעילות דתית ולא פעילות מסחרית. גם ב[[מפת מידבא]] לא מופיע הר הבית בשטח ירושלים, וכיוון שגודל האלמנטים במפה מבטא את חשיבותם, חסרונו מבטא את חוסר חשיבותו בתקופה זו. לפי הדעה המרכזית במחקר, ההר נותר שומם כיוון שלא היה לו כל תפקיד בסיפור הנוצרי (שמיקד את מרכז הקדושה ב[[כנסיית הקבר]], אליה נדדו מסורות הקשורות בהר הבית כגון היותו מרכז העולם). שיממונו של ההר גם שימש כראייה לצדקת נבואת ישו על חורבנו המוחלט של בית המקדש היהודי.

 

ג' ברקאי וי' צוויג, '''חידושים במפעל סינון העפר מהר-הבית: דו"ח מקדמי שני''', בתוך א' מירון (עורך), '''מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה''', עמ' 68-27}} בנוסף לכך פרסם צוויג תצלומים מתוך [[ארכיון]] מחלקת העתיקות המנדטורית המעידים על גילויה של רצפת פסיפס שתוארכה למאה ה-5 לספירת הנוצרים. הרצפה נחשפה מתחת לריצוף הקדום של [[מסגד אל אקצא]] במסגרת עבודות שיפוץ שנערכו במקום על ידי [[וקף|הוואקף]] המוסלמי לאחר [[רעידת האדמה בארץ ישראל (1937)]].{{הערה|1=יצחק צוויג, '''מידע חדש מחפירות שונות בהר הבית במאה השנים האחרונות'''. בתוך: בתוך: א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט (עורכים), '''[[חידושים בחקר ירושלים]]'''. הקובץ הארבעה עשר, עמ' 297}} עם זאת, נותרה השאלה מדוע התעלמה ספרות הנוסעים מתיאור פעילות על הר הבית, אם התקיימה כזו. תשובה אפשרית לשאלה זו יכולה להיות שבמקום התקיימה רק [[אכסניה]] או שכנסייה במקום התקיימה במשך זמן קצר בלבד, או שהנוסעים כתבו על פי תבנית שנמנעה במכוון מלסתור את נבואת ישו.{{הערה|1=יצחק צוויג, '''מידע חדש מחפירות שונות בהר הבית במאה השנים האחרונות'''. בתוך: בתוך: א' ברוך, א' לוי-רייפר וא' פאוסט (עורכים), '''חידושים בחקר ירושלים'''. הקובץ הארבעה עשר, עמ' 298}}