בנציון נתניהו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 41:
==כהיסטוריון==
נתניהו החל לחקור את יהדות ספרד ואת [[תור הזהב של יהודי ספרד]] לאחר שעסק בחקר תולדות הלאום היהודי. נתניהו גילה שאברבנאל התייחס אל [[אנוסי ספרד]] כ[[מומר]]ים מוחלטים שלא היה להם שום עניין ביהדות ושרבים מהם היו שונאי יהודים. גישה זו של אברבנאל עמדה בסתירה מוחלטת למה שנתניהו למד עד אז, כולל ממורו [[יצחק בער]], ולמה שהיה מקובל במשך מאות שנים בין ההיסטוריונים השונים, הן הספרדים והן היהודים. [[מגנום אופוס|יצירתו המרכזית]] עוסקת בסיבות להקמת [[האינקוויזיציה הספרדית|האינקוויזיציה]] במאה החמש עשרה בספרד. בנושא זה הציג בספרו תפיסה שונה לחלוטין מהגישה שהייתה מקובלת במחקר, ושיוצגה בישראל בין היתר על ידי הפרופסור [[יצחק בער]]. לעומת גישתו של בער, שראתה בתופעת רדיפת ה[[אנוסים]] מקרה של [[קידוש השם]] ובחירה בחיים כפולים שיש בהם מידה של סיכון, כאשר מרכיב האמונה
לגישתו דחתה הסביבה הנוצרית את המומרים החדשים, מאותן סיבות שבגללן נדחה [[אלפרד דרייפוס]] על ידי ההמון ה[[צרפת]]י. גרסה זו של אנטישמיות מהווה לדעתו מקרה ייחודי וראשוני של שנאת יהודים שלא על רקע דתי אלא על רקע אתני, ניצן ראשון של האנטישמיות החילונית שהתפתחה באירופה במאה ה-19. המקורות העיקריים שעליהם הוא מבסס את טענותיו על ההתנצרות היעילה של היהודים הם עדויות של רבני ספרד וצפון אפריקה, עובדה שהוזכרה לשלילה בחלק גדול מהביקורת על התאוריות שלו בהתחשב בהטיה האפשרית במקורות אלה. גישתו היא ציונית חילונית, והיא אינה נותנת למרכיב האמונה את החשיבות שמייחס לו בער. יש הרואים בוויכוח זה את הסיבה בגינה לא השתלב נתניהו בממסד האקדמי בישראל, בעת שהגיע לארץ. גם בספרד עורר פרסום הספר מחלוקת חריפה בקרב היסטוריונים מובילים במדינה, בהם חוסה אנטוניו אסקודרו ואנטוניו דומינגז אורטיז.
|