|
==ערכים שהוכחלו במסגרת כתיבת הערך==
{{טיוטה פרטית}}
[[ג'ון שרימפטון]] - [[ג'ורג' רוק]] - [[דיאגו דה סלינאס]] - [[המצור השלישי על גיברלטר]] - [[המצור הרביעי על גיברלטר]] - [[המצור השישי על גיברלטר]] - [[המצור השביעי על גיברלטר]] - [[המשפט בגיברלטר]] - [[הפרלמנט של גיברלטר]] - [[חומת קרל החמישי]] - [[לוס בריוס]] - [[מדינה-סידוניה]] - [[מחצבת פורבס]] - [[מערת גורהם]] - [[מערת ונגארד]] - [[משאל העם בגיברלטר (1967)]] - [[משטרת גיברלטר]] - [[סוללת מידל היל]] - [[סנט ברנרד (גיברלטר)]]
{{סכסוך צבאי
|שם המלחמה=הפגזת אלכסנדריה
|חלק מ=[[המלחמה האנגלו-מצרית]]
|תמונה=[[קובץ:Bombardment of Alexandria.jpg|250px]]
|שם העימות=
|תאריך=11-13 ביולי, 1882
|קרב לפני=
|קרב אחרי=
|מקום=[[אלכסנדריה]], [[מצרים]]
|תוצאה=ניצחון בריטי.
|טריטוריות=
|עילה=
|צד ראשון={{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[האימפריה הבריטית]]
|מפקד ראשון={{דגל|הממלכה המאוחדת}} האדמירל סר [[באוצ'מפ סיימור]]
|כוח ראשון=9 [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]] {{ש}} 1 [[ספינת טורפדו]] {{ש}} 1 [[אוניית משוטה]] {{ש}} 5 [[ספינת תותחים|ספינות תותחים]]
|צד ראשון-אבדות=6 נהרגו {{ש}} 27 נפצעו
|צד שני=[[תמונה:Flag of Egypt (1882-1922).svg|20px]] כוחותיו של [[אחמד עוראבי]]
|מפקד שני=הכוחות המורדים של [[אחמד עוראבי|עוראבי]]
|כוח שני=11 מבצרים
|צד שני-אבדות=680-700 איש
|הערות=
|מפה=
|שם=}}
* ערכים מורחבים: [[גיברלטר המוסלמית]]
'''הפגזת [[אלכסנדריה]]''' התרחשה בין ה-11-13 ליולי, [[1882]], על ידי [[הצי הים תיכוני]] ה[[האימפריה הבריטית|בריטי]]. ה[[אדמירל]] [[סר]] [[באוצ'מפ סיימור|באוצ'מפ פרדריק סיימור]] היה המפקד של 16 ספינות של [[הצי המלכותי הבריטי]] שהפליגו ל[[אלכסנדריה]]. לצעד הזה, שנועד מלכתחילה להרתיע, היה דווקא השפעה מנוגדת של חיזוק עמדתו הלאומנית של [[אחמד עוראבי|עוראבי]] (מנהיג המרד, שנהנה מתמיכת הצבא וההמון המצרי) ושלהוב כעסו של ההמון. הפיצוץ הבלתי נמנע התרחש ב-[[11 ביולי]], כאשר פרצו מהומות אלימות אנטי-אירופאיות בהם נהרגו למעלה מ-125 מצרים ו-50 אירופאים.
הבריטים קיוו שהפגזה על אלכסנדריה תמוטט את עוראבי. ההתקפה אכן בוצעה ב-11 ביוני, אך הפכה את עוראבי לגיבור לאומי, עוד יותר ממה שנחשב קודם לכן. ההפגזה ארכה 10 וחצי שעות. ההיסטוריונים חלוקים בשאלה האם האדמירל סיימור הגזים בסכנה הנשקפת לכוחותיו מהסוללות המצריות באלכסנדריה, בשביל לכפות על הממשלה הבריטית המסוייגת עד כה, התערבות אקטיבית במצרים. לאחר שהבריטים הפגיזו את אלכסנדריה, הם המשיכו בפלישה קרקעית לעיר.
==רקע==
{{ערך מורחב|מרד עוראבי}}
בשנת [[1896]] חנך ה[[ח'דיו]] ה[[מצרים|מצרי]] [[איסמעאיל פאשה]] את [[תעלת סואץ]], שהייתה יוזמה משותפת של הממשלה המצרית ושל חברת תעלת סואץ הצרפתית. מתוך מליון וחצי פועלים מצרים כשעבדו בכריית התעלה, כ-125,000 מתו, בעיקר מ[[כולרה]]. במצרים הייתה רווחת האמרה, שהדם המצרי זרם בתעלה עוד קודם שמי הים זרמו בו. התעלה חסכה לספינות הבריטיות שהיו בדרכן ל[[הודו]] שבועות של הפלגה, והאינטרס הבריטי במצרים גבר.
בשל הפזרנות האדירה של ממשלת מצרים תחת הח'דיו השאפתני, נצטברו חובות שהמצרים לא יכלו לשלמם, ובריטניה רכשה את החלק של הח'דיו בחברת תעלת סואץ ב-[[1875]]. החלה התערבות בריטית-צרפתית במצרים, על אף שבאופן רשמי הייתה עדיין תחת שלטונה של [[האימפריה העות'מאנית]]. הדבר גרם לתסיסה לאומנית במצרים, ול[[מרד עוראבי|פריצתו של מרד]] בשנת [[1881]], ובפברואר 1882 הושגה שליטה מלאה של הלאומנים במצרים, בהנהגתו של הקולונל [[אחמד עוראבי]]. ההתקוממות ביטאה את הכעס של ההמון המצרי על ההשפעה המופרזת של זרים ונוצרים [[קופטים]] במצרים.
בשעה שעוראבי השתלט על מצרים, התכנסו נציגי המעצמות ב[[איסטנבול|קונסטנטינופול]] לדון בהחזרת השלטון לח'דיו, והצי האנגלי-צרפתי קיבל הוראה להגיע לנמל אלכסנדריה. המצרים החלו בתגבור ובתחזוק הסוללות שלהם, דבר שגרם לפרלמנט הבריטי להורות לספינותיו לצאת מתעלת סואץ ל[[מלטה]], בפיקודו של האדמירל סיימור.
ב-20 במאי, הצי האנגלי-צרפתי המשותף, שהורכב מספינת המלחמה הבריטית [[אה"מ אינבינסיבל]] ומה[[קורבטה]] המשוריינת הצרפתית [[לה גאליסונייר]] ומ-4 [[ספינת תותחים|ספינות תותחים]] נוספות, הגיע לאלכסנדריה. ב-5 ביוני הגיעו שש ספינות נוספות לאלכסנדריה. הסיבות לשליחתן של ספינות המלחמה הבריטיות על ידי ממשלת בריטניה, נתונות למחלוקת בין ההיסטוריונים, מהם הטוענים שכוונת הבריטים הייתה להגן על תעלת סואץ ולמנוע "אנרכיה" במצרים, ומהם הטוענים שכוונתם הייתה להגן על האינטרסים של משקיעים ונכסים בריטיים במצרים.
עובדת הימצאותו של צי זר בחופי אלכסנדריה, החריפה את המתחים בין כוחות לאומניים לבין אוכלוסייה נוצרית ואירופאית גדולה שהתגוררה באלכסנדריה. ב-11 וב-12 ליוני פרצו באלכסנדריה מהומות אנטי-נוצריות אכזריות, בהם נהרגו למעלה מ-125 מצרים ו-50 אירופאים. האדמירל סיימור, שהיה על החוף באותה שעה, הצליח להימלט בקושי מהאספסוף. לאחר מכן, הורה עוראבי לכוחותיו להשיב את הסדר על כנו בעיר.
תגובת המדינות האירופאיות למהומות הייתה מהירה. שייטת של 26 ספינות, שנשאו דגלים של רוב מדינות אירופה, התאספה בנמל. ב-6 ביולי, כמעט כל אדם שאיננו מצרי התפנה מאלכסנדריה. באותן הזמן, המשיכו הכוחות המצריים לבצר את הסוללות והמבצרים שלהם לאורך החוף עם נשקים נוספים, ובתגובה שלח האדמירל סיימור אולטימטום למצרים, שבמידה וההתחמשות לא תיפסק - אלכסנדריה תופגז. באותו היום, עידכן האדמירל הצרפתי קונראד את סיימור, שבמקרה שאלכסנדריה תופגז, הצי הצרפתי יעזוב ל[[פורט סעיד]] ולא ייטול חלק במתקפה. האולטימטום הבריטי, שזכה להתעלמות מצרית והכחשה לפיה לא מתבצעות עבודות הגנה כלל, פג ב-07:00 בבוקר, 11 ביולי 1882.
==מהלך המתקפה==
ב-07:00 בבוקר, 11 ביולי 1882, סימן האדמירל סיימור, שהיה על סיפונה של אה"מ אינבינזיבל, ל[[אה"מ אלכסנדרה]] לפתוח באש לעבר המבצר המצרי ראס אל-טין, כפקודת המשך לאחר ההקרה הכללית לפתוח באש על כל הסוללות המצריות. על פי מוייל, "ההפגזה התמידה על ידי הכוחות התוקפים והמגינים, ולאורך השעות הבאות, שאגות התותחים ושריקות הפגזים החולפים היו הקולות היחידים שנשמעו". למרות זאת, המתקפה לא הייתה די אפקטיבית, וב-09:40 עגנו [[אה"מ סולטן]], [[אה"מ סופרב]] ואה"מ ,חוץ ל[[מבצר קאיתבאי]] והתרכזו בסוללות שבראס אל-טין. הסוללה המצרית הצליחה לפגוע מספר פעמים באוניות הבריטיו, בעיקר באה"מ אלכסנדרה, אך ב-12:30 הצטרפה אה"מ אינפלקסיבל למתקפה והתותחים המצריים נדמו.
בינתיים, [[אה"מ טימרייר]] ריכזה את כוח האש שלה במבצר מקס (כשאה"מ אינבינזיבל מחלקת את המטחים בין מקס וראס אל-טין) וגרמה לו נזק, אך נתקעה ב[[שונית]] ורותקה אליה. ספינת התותחים אה"מ קונדור באה לעזרתה, חילצה אותה וטימרייר שבה לתקוף את מבצר מקס. בשעה שהאסקדרון המרוחק העסיק את המבצרים המצרים בפגזיו ארוכי הטווח, [[אה"מ מונרך]], [[אה"מ פנלופה]] ואה"מ קונדור קיבלו הוראה להתקרב ולתקוף את המבצרים מאזה אל-קנאת ומרבוט.
אה"מ קונדור זיהתה שאינבינזיבל נמצאת בטווח התותחים של מבצר מרבוט ומופגזת על ידם,והתקרבה למרחק של כ-300 מטרים ממרבוט והחלה לתקוף אותו עד שהתותחים של מרבוט שותקו. הפעולה של קונדור איפשרה לשאר הספינות לשתק גם את הסוללות שבמבצר מקס.
לאחר שהתותחים במקס שותקו, אותתה אה"מ סולטן לאינבינזיבל לתקוף את מבצר עדה יחד עם טימרייר.
| 