אליהו יצחק פריסמן – הבדלי גרסאות

ה[[רב]] '''אליהו יצחק פריסמן''' ([[תרס"ב]], [[1902]] - [[י"ג באדר ב']] [[תשל"ו]], [[מרץ]] [[1976]]) היה [[תלמיד חכם]] [[ישראלי]], מקבוצת המייסדים של [[מכון אריאל|מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה]] והשתתף בכתיבת ובעריכת חיבורים תורניים.

נולד ב[[ריטובה]] שב[[ליטא]] לאליעזר זאב פריסמן, תלמיד [[ישיבה|ישיבות]] [[ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)|סלבודקה]] ו[[ישיבת טלז|טלז]] ופעיל מרכזי בעיר למען יישוב [[ארץ ישראל]].{{הערה|חנוך (זונדל) פריסמן, 'אבי מורי', בתוך '''ספר ריטובה''', ירושלים תשל"ה, עמ' 93-94.}}

למד בישיבת טלז וכונה בה "אליהו ריטובר". כשעזב את הישיבה ליווהו ראש הישיבה, הרב [[יוסף יהודה לייב בלוך]]{{מקור}}. בשנת [[תרפ"ה]] ([[1925]]) עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת מרכז הרב. [[הראי"ה קוק]] והרב [[יעקב משה חרל"פ]] למדו איתו לעיתים ב[[חברותא]]. הרב [[אברהם אהרן בורשטיין]] מ[[טבריג]], שהכיר את משפחתו מהשנים שבהן כיהן כאב"ד ריטובה ולימד כתשעה חודשים ב[[ישיבת מרכז הרב]], אמר עליו שהוא היחיד שמבין את כל דבריו בשיעור{{מקור}}.

השתתף בכתיבת תיקונים והערות לחלק ב' של "שיטה למועד קטן" לתלמיד רבי יחיאל מפאריש (עם הרב [[מרדכי ליב זק"ש]], ירושלים תרצ"ז) ובכתיבת הגהות וביאורים לכרך ד' של '[[ראבי"ה]]' (עם הרב [[שאר ישוב כהן]], שם [[תשכ"ה]]). כתב חומר לערכים רבים עבור "[[האנציקלופדיה התלמודית]]".{{הערה|תולדות חייהם של המשתתפים בחיבור האנציקלופדיה התלמודית שהלכו לעולמם. נדפס בסוף כרך כ"ט של [[אנציקלופדיה תלמודית]], חשוון [[תשע"א]].}} עם פטירתו של חברו הרב [[שמעון סטרליץ]] בשנת תשט"ו ערך עם הרב יוסף כהן את ספר כתביו "שם משמעון". היה מבאי ביתו של הרב [[צבי פסח פרנק]] והיה שותף בעריכת כתביו. הרב פרנק מזכירו כמה פעמים בספריו.

*חנוך (זונדל) פריסמן, 'הרה"ג אליהו יצחק פריסמן ז"'ל', בתוך '''חוברת ריטובה: תוספת לספר הזכרון''', תשל"ז, עמ' 10-11