חלפנות כספים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: קישור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''חלפנות כספים''' היא [[מסחר]] ב[[מטבע|מטבעות]] שונות של [[מדינה|מדינות]]. החלפן מספק שירות של המרת [[הילך חוקי|כספי]] [[מדינה|מדינות]] שונות, תמורת עמלה שהוא גובה. כמו כן, כאשר השער שבו קונה החלפן מטבע מסוים נמוך מהשער שבו הוא מוכר מטבע זה, נעשה הפער בין השערים להכנסתו של החלפן מהעסקה. מאז המצאת ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], עסקו סוחרים בחלפנות כספים. מאז [[ימי הביניים]], עסקו בחלפנות כספים גם [[בנקאי]]ם, כחלק מפעילותם העסקית, שעיקרה [[הלוואה|הלוואת]] כספים. שירותי ה[[בנק]]ים המודרניים כוללים גם החלפת כספים כאחד משירותיהם וממכלול פעילותם הכספית. מקום החלפנות נקרא "חַלְפָנִיָּה". ▼
▲מאז המצאת ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], עסקו סוחרים בחלפנות כספים. מאז [[ימי הביניים]], עסקו בחלפנות כספים גם [[בנקאי]]ם, כחלק מפעילותם העסקית, שעיקרה [[הלוואה|הלוואת]] כספים. שירותי ה[[בנק]]ים המודרניים כוללים גם החלפת כספים כאחד משירותיהם וממכלול פעילותם הכספית.
==בישראל==
[[קובץ:Halfanim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ברחוב זה עסקו בחלפנות כספים עבור העולים שהגיעו דרך נמל [[יפו]]]]בעשרות השנים הראשונות לקיום המדינה עקב המצב הכלכלי הקשה הטיל בנק ישראל הגבלות חמורות על החזקת [[מטבע זר]], במטרה לחזק את השקל הישראלי
מראשית שנות ה-90 הוקמו ברוב מדינות העולם רשויות למלחמה [[הלבנת הון|בהון השחור]] שמקורו במעשי פשיעה (פעילות פלילית, סחר בסמים, גביית דמי חסות, סחר בלתי חוקי בנשק וכדומה), וזאת לנוכח החשש הכבד כי פעילות הלבנת הון עלולה לערער את יציבותן של המערכות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות במדינות הדמוקרטיות. הרשות לאיסור הלבנת הון הוקמה בשנת 2002 כרשות מודיעינית פיננסית, הפועלת על פי הכללים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון אותם קבע ארגון ה-FATF והמפוקחים בישראל באמצעות ארגון MONEYVAL השייך למועצת אירופה. בשנת 2005 בעקבות חקיקת חוק איסור מימון טרור, שונה שם הרשות ל"רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור". פעולתה של הרשות מצטרפת לפעולתם של משטרת ישראל, גופי הביטחון והרגולטורים השונים ומסייעת להם. הערך המוסף של הרשות הוא במאגר המידע הפיננסי האיכותי והייחודי שבידיה, המאפשר איתור חשדות להלבנת הון ומימון טרור, באמצעות שילוב של מידע ממקורות שונים, ובהם מידע המתקבל מרשויות זרות מקבילות בחו"ל. הרשות משמשת כמוקד ידע מחקרי ומשפטי בנושא הלבנת הון ומימון טרור, ועובדיה מתמחים בניתוח מידע פיננסי גולמי בהיבט זה.
נותן שירותי מטבע הוא בעל מקצוע החייב ברישיון לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. עיקר עיסוקו הוא המרת מטבע, מכירה ופדיון המחאות נוסעים, החלפת מטבע, ניכיון צ'קים ועוד פעולות כיוצא באלו. כינויים הרווח של נותני שירותי מטבע הוא חלפני כספים, או בשפה היום-יומית "צ'יינג'" (Change).<ref>אורן חייקין "[http://idclawreview.org/2015/05/07/blogpost-20150507-chaykin/ סובייקטיביות חובת הדיווח של נותני שירותי מטבע]" '''אתר [[משפט ועסקים]]''' (2015).</ref>
[[קובץ:לוגו רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון.png|ממוזער|לוגו רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הרגולטור האחראי על נותני שירותים פיננסיים]]
במרץ 2015 נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון לנותני שירותי מטבע, הכולל בין השאר הוראות בנושא המלחמה במימון טרור, חובת רישום של נותני שירותי מטבע, חובת רישום פרטי זיהוי מבקש השירות, ביצוע הליך "הכר את הלקוח" ודיווחים על פעולות בלתי רגילות.
באוגוסט 2016, הועבר בכנסת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים<ref>חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, ס"ח 1098.</ref> (״'''חוק הנש״פ'''״). המטרות המרכזיות של החוק היו להסדיר את ענף נותני שירותי המטבע ואת [[אשראי|ענף האשראי החוץ-בנקאי]] תחת פיקוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ולהחליף ולהרחיב את המונח שירותי מטבע, לרבות כל הפעולות והשירותים הנעשים בנכסים פיננסיים דרך עיסוק. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון היא הרגולטור שאחראי לרשום ולפקח על נותני שירותים פיננסיים, ולנותני שירותי המטבע ניתנו הוראות מעבר על מנת לקבל את הרשיון מהסוג החדש. החוק עתיד להיכנס לתוקף ב-1 לאוקטובר 2018.
=== חלפנות מטבעות וירטואליים ===
עד שנת 2018, היו שתי חברות ישראליות אשר ביצעו מסחר [[מטבע מבוזר|במטבעות וירטואליים]] מתוקף רישיון נותן שירותי מטבע, [[ביטס אוף גולד]] וניו ביט ונצ׳רס, מכיוון שבמסגרת פעילותן העסקית ביצעו בין היתר המרות מט"ח. בחוק הנש״פ התווספה הגדרה חדשה עבור נכס פיננסי הכולל גם "מטבע וירטואלי"<ref>ס' 11א(7) לחוק הנש"פ.</ref>, מתוך כוונה לאפשר פיקוח גם על שירותים פיננסיים שאינם בנכסים מוחשיים או באמצעים כספיים סטנדרטיים, בתחום אשר הולך ומתפתח בשנים האחרונות.
[[קובץ:לוגו ביטס אוף גולד.png|ממוזער|[[ביטס אוף גולד]], חברה המחזיקה ברישיון נותני שירותי מטבע עבור חלפנות מטבעות וירטואליים]]
החלפה, פדיון, פריטה, המרה, מכירה, העברה, ניהול ושמירה של מטבעות וירטואליים<ref>ס' 11א לחוק הנש"פ.</ref> – זוהי רשימת הפעולות המותרות על פי הרישיון החדש למתן שירותים במטבעות וירטואליים בהתאם לחוק הנש"פ.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=תומר ניב|שם=הרישיון למסחר במטבעות וירטואליים כבר ממש מעבר לפינה|כתב עת=גיקטיים|שנת הוצאה=11.7.2018|קישור=https://www.geektime.co.il/trading-tokens-is-right-around-the-corner/}}</ref> בעקבות חוק הנש"פ, הגישו [[ביטס אוף גולד]] וניו ביט ונצ׳רס בקשה לקבלת הרישיון החדש, וקיבלו אישור המשך עיסוק באופן זמני עד אשר החוק ייכנס לתוקף כאמור.
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:שירותים]]
| |||