חלפנות כספים
חלפנות כספים היא מסחר במטבעות של מדינות שונות. העוסק במקצוע זה נקרא חלפן כספים. מקום החלפנות נקרא "חַלְפָנִיָּה", למרות שמשתמשים בעיקר בכינוי הלטיני, צ'ינג'.
החלפניה היא מוסד פיננסי, שנועד לרכישה ומכירה של מטבע חוץ ממדינות שונות. לעיתים המקום קשור לקבוצות פיננסיות גדולות יותר.
החלפניות ממוקמות בדרך כלל במרכזים מסחריים גדולים, או בסמוך לבנקים או סוכנויות נסיעות, וכן בשדות תעופה בינלאומיים, תחנות רכבת וכדומה.[1]
פעילות
עריכהרווחיות החלפניות בנויה משני חלקים, א. שער החליפין שבו קונה חלפן כספים במטבע מסוים, נמוך מהשער שבו הוא מוכר מטבע זה, ומההפרש בין השערים נוצרת הכנסתו הישירה של חלפן הכספים מעסקת החליפין. ב. חלפן הכספים מרוויח גם מעמלה שהוא גובה על פעולת החלפנות עצמה.
העמלה נגבית בדרך כלל כאחוז מסכום הכסף שהוחלף, בכפוף לחיוב מינימלי עבור עסקאות בסכום נמוך. חלק מבתי החליפין מפרסמים שאינם לוקחים עמלה, אך בדרך כלל הם מפצים על כך בפרסום שערי חליפין עם מרווח גדול יותר. ברוב החלפניות לא מקבלים מטבעות, אלא רק שטרות.[1]
פעמים רבות החלפת כסף בחלפניה לפני הנסיעה, יקרה יותר מאשר למשוך אותו באמצעות כספומט (באמצעות רשת בינלאומית) במדינת היעד, או מאשר תשלום ישיר באמצעות כרטיס אשראי. וכדאי לבדוק תמיד את כדאיות ההחלפה במדינת המוצא.
בשנת 2002 דיווחו חלפניות רבות באירופה על ירידה משמעותית ברווחיהן, עקב החלפת מטבעות אירופיים רבים באירו.
היסטוריה
עריכהמאז המצאת הכסף בעת העתיקה, עסקו סוחרים בחלפנות כספים. מאז ימי הביניים, עסקו בחלפנות כספים גם בנקאים, כחלק מפעילותם העסקית, שעיקרה הלוואת כספים. הבנקים המודרניים כוללים גם החלפת כספים כאחד משירותיהם וממכלול פעילותם הכספית.
בישראל
עריכהבעשרות השנים הראשונות לקיום המדינה, עקב המצב הכלכלי הקשה הטיל בנק ישראל הגבלות חמורות על החזקת מטבע זר, במטרה לחזק את הלירה הישראלית, ולכן חלפנות כספים נעשתה רק בבנקים, לאחר הצגת מטרה נאותה. במקביל פעלו חלפנים לא חוקיים, שבדרך כלל המשטרה לא פעלה נגדם. בסוף שנת 1997 הותרה חוקית רכישת מטבע זר מחלפניות פרטיות ("צ'יינג'ים") בסכום מוגבל, והחלו קמים עסקים פרטיים המספקים שירות זה בכל רחבי המדינה.
חוק איסור הלבנת הון משנת 2002 מחייב חלפן כספים לדווח לרשות המיסים על כל המרת מטבע בשווי של 50,000 ש"ח ומעלה, כולל פרטי הזהות של הלקוח שביצע עסקה זו.[2]
בנוסף לעיסוק בהמרת מטבעות, עוסקים חלפני כספים גם במתן הלוואות בריבית בשוק האפור ובנכיון שיקים (תשלום במזומן עבור המחאה עתידית תמורת עמלה, העולה בהתאם לאורך הזמן עד התאריך הנקוב בהמחאה).
שימוש נוסף בחלפנות הכספים נעשה לצורכי הלבנת הון או העלמת מס בסכומים נמוכים (בסכומים גבוהים ישנה חובת רישום לחלפן), לדוגמה פרעון שיק למזומן לאדם המעוניין למנוע רישום של ההכנסה אותה קיבל באמצעות שיק.[3]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכהערך מילוני בנושא שלחני, בוויקימילון
- איגוד נותני שירותי המטבע בישראל
- אורן חייקין "סובייקטיביות חובת הדיווח של נותני שירותי מטבע" אתר משפט ועסקים (2015).
- רשת מכבסות, באתר גלובס, 11 ביולי 2002
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 באתר "תיירות בלונדון" (באנגלית)
- ^ אבי וקסמן, ממירים סכום גדול בצ'יינג'? השם שלכם בדרך לרשות המסים, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2018
- ^ צבי לביא, המבקר: חלפני כספים או מכשיר להלבנת הון?, באתר ynet, 11 במאי 2010