גליקל מהמלין – הבדלי גרסאות

היא מספרת על החיים באלטונה לאחר הגירוש מהמבורג. היהודים נזקקו לתעודות מעבר כדי להיכנס להמבורג, בה נאלצו לחפש את מחייתם, כאשר רבים מהם התגנבו אליה השכם בבוקר בלי תעודה, וחזרו בלילה, תוך סכנה מפני שנאת יהודים ("רשעות" ביידיש מערביתבלשונה), בריונים ו"ריקים ופוחזים" כלשונה, עד שכל אשה "הייתה מודה לאלוהים כשהיה בעלה שב אליה בשלום".{{הערה|[[#GluckelMem|גליקל, זיכרונות 1691–1719]], ספר שני, עמ' 53-51.}} היא מספרת על רצח גיסה, משה, על ידי שודדים, ועל בריחתו בחוסר כל של גיסה אברהם, בעקבות [[גזרות ת"ח ות"ט]] (1648) של [[חמלניצקי]] בפולין.{{הערה|[[#GluckelMem|גליקל, זיכרונות 1691–1719]], ספר שני, עמ' 119-115.}} היא זוכרת מילדותה את המלחמה בין [[קרל העשירי גוסטב, מלך שוודיה]], לבין [[פרדריק השלישי, מלך דנמרק]]: "היה חורף קר ביותר... פתאום, בשבת, באה הצעקה 'השוודי בא!' זה היה עוד בבוקר, עדיין שכבנו במיטה. אז קפצנו כולנו, אבוי, עירומים וחשופים מן המיטות ורצנו...העירה, ושם הצטרכנו למצוא מחסה מקצתנו אצל [[יהדות ספרד|ספרדיים]] ומקצתנו אצל עירוניים".{{הערה|שם=גליקל 55}}