איסור עשיית פסל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{סוגיה
|שם הסוגיה=
|מקרא={{תנ"ך|שמות|כ|ג|קצר=כן}}
|משנה=
|תלמוד בבלי=
|תלמוד ירושלמי=
|משנה תורה לרמב"ם={{רמב"ם||עבודה זרה וחוקות הגויים|ג|ט|ללא=שם}}
|שולחן ערוך=
|ספרי מניין המצוות={{ספר המצוות|לאו|ב}}{{ש}}{{ספר החינוך|כז}}
|ספרות הלכתית נוספת=
}}
'''איסור עשיית פסל''' הוא הדיבר השני ב[[עשרת הדיברות]], [[מצווה]] האוסרת על אדם לעשות פסל, גם אם אין בכוונתו לעובדו. מטרת המצווה היא להרחיק את האדם מן העבירה של [[עבודת אלילים]]. איסורים דומים הם האיסור להשתחוות לפסל ואיסור לעבוד עבודה זרה במה שדרכה להיעבד, וכן איסור עשיית פסל על מנת לעובדו כאליל (מצווה רי"ד ב[[ספר החינוך]]) ומצוות איבוד עבודה זרה (מצווה תל"ו שם).
 
איסורים דומים הם האיסור להשתחוות לפסל ואיסור לעבוד עבודה זרה במה שדרכה להיעבד, וכן איסור עשיית פסל על מנת לעובדו כאליל (מצווה רי"ד ב[[ספר החינוך]]) ומצוות איבוד עבודה זרה (מצווה תל"ו שם).
 
==מקור המצווה==
{{עשרת הדיברות}}
הרמב"ם לומד את המצווה מהפסוק בספר [[שמות]]: {{ציטוטון|לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.|{{תנ"ך|שמות|כ|ג}}}} איסור זה מופיע מיד לאחר האיסור הראשון במקרא על עבודה זרה בכללותה. לאחר איסור עשיית פסל, מופיע איסור השתחוויה לעבודה זרה ואיסור השתתפות במנהגי עבודה זרה.
'''איסור עשיית פסל''' הוא הדיבר השני ב[[עשרת הדיברות]], [[מצווה]] האוסרת על אדם לעשות פסל, גם אם אין בכוונתו לעובדו. מטרת המצווה היא להרחיק את האדם מן העבירה של [[עבודת אלילים]]. איסורים דומים הם האיסור להשתחוות לפסל ואיסור לעבוד עבודה זרה במה שדרכה להיעבד, וכן איסור עשיית פסל על מנת לעובדו כאליל (מצווה רי"ד ב[[ספר החינוך]]) ומצוות איבוד עבודה זרה (מצווה תל"ו שם).
 
לעומת זאת, הרמב"ן לומר את המצווה מהפסוק {{ציטוטון|אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.|{{תנ"ך|ויקרא|יט|ד}}}}
מקור המצווה הוא מהפסוק בספר [[שמות]]: {{הדגשה|לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה|שמות כ ג|כ', ג}}. העונש על עבירה זו הוא [[מלקות (הלכה)|מלקות]]. העבירה נעשית עוד במהלך בניית הפסל, אף-על-פי שהוא עדיין אינו פסל של עבודה זרה. מכיוון שכך, ה[[ראשונים]] סוברים שעל כל פעולה של בניית הפסל אדם צריך לקבל עונש מלקות בנפרד. לפי רוב הפוסקים האיסור חל רק על אדם הרוצה לבנות פסל לעצמו, אולם לעשות למען אחרים מותר{{מקור}}, אם כי יש שחולקים על דעה זו. עוד מחלוקת היא, האם נלמד מכאן רק איסור עשיית פסל או גם איסור קניית פסל.
 
==דיני המצווה==
מקור המצווה הוא מהפסוק בספר [[שמות]]: {{הדגשה|לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה|שמות כ ג|כ', ג}}. העונש על עבירה זו הוא [[מלקות (הלכה)|מלקות]]. העבירה נעשית עוד במהלך בניית הפסל, אף-על-פי שהוא עדיין אינו פסל של עבודה זרה. מכיוון שכך, ה[[ראשונים]] סוברים שעל כל פעולה של בניית הפסל אדם צריך לקבל עונש מלקות בנפרד. לפי רוב הפוסקים האיסור חל רק על אדם הרוצה לבנות פסל לעצמו, אולם לעשות למען אחרים מותר{{מקור}}, אם כי יש שחולקים על דעה זו. עוד מחלוקת היא, האם נלמד מכאן רק איסור עשיית פסל או גם איסור קניית פסל.
 
האיסור כולל גם עשיית פסלי אדם לנוי, מחשש שמא יטעו לאחר מכן ויחשבו את הפסל לעבודה זרה; אך עשיית צורה שקועה מותרת. כן חל איסור "ליצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים", "ואפילו על הלוח" ([[רמב"ם]] [[משנה תורה]] הלכות עבודה זרה ג, יא); יש המפרשים שהכוונה היא לדמויות האליליות המסמלות אותם, אך יש המפרשים זאת כציור צורת החמה והלבנה עצמן, ועל כן נזהרים שלא לצייר אותם שלמים.
 
העונש על עבירה זו הוא [[מלקות (הלכה)|מלקות]].
 
==ראו גם==