יום-טוב ליפמן הלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
אלימיט (שיחה | תרומות)
שורה 25:
 
==קורות חייו==
נולד בשנת [[1579]] ב[[ואלרשטיין|וואלרשטייןולרשטיין]] שב[[בוואריה]] {{גר|Wallerstein}}. אביו רבי נתן ולרשטיין נפטר לפני שנולד. גדל אצל סבו רבי משה ולרשטיין. בצעירותו למד אצל ה[[מהר"ל]] מ[[פראג]] ונחשב לבכיר תלמידיו. בנוסף לבקיאותו הרבה ב[[משנה|ש"ס]] ובפוסקים, עסק ב[[קבלה]], ב[[פילוסופיה]] וב[[דקדוק]] ורכש השכלה נרחבת ב[[מתמטיקה]], ב[[אסטרונומיה]] וב[[מדעי הטבע]]. בגיל 18 נתמנה ל[[דיין (הלכה)|דיין]] בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-[[1624]] ([[חשוון]] [[ה'שפ"ה]]) נתמנה לרב ב[[ניקלשבורג]], ובר"ח אדר באותה השנה, כ[[אב"ד]] ב[[וינה|ווינה]].{{הערה|{{גדולי ישראל|ג|38|ר' יום טוב ליפמן הלר|עמודים=727}}}}
 
בשנת [[ה'שפ"ז]] חזר לפראג ונתמנה כרב העיר, אך כהונתו במשרה זו לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר פרדיננד השני]] והאשימו אותו בזלזול ב[[בית הבסבורג]] ובפגיעה ב[[נצרות]] בדברים שכתב בספריו. ב-[[1629]] ([[ה'שפ"ט]]) נאסר והואשם בהפרת הוראות ה[[אפיפיור]] לשרוף את [[התלמוד הבבלי]], ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, [[ה' בתמוז]], קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "'''א'''יכה '''י'''שבה '''ב'''דד '''ה'''עיר"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/9529|כותרת=HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה -- הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654|אתר=www.hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2017-03-07}}}}
שורה 47:
 
==אגדות על התוספות יו"ט==
ישנן כמה אגדות המסופרות על התוספות יו"ט. המפורסמת בהם היא [[יוסל'ה קמצן קדוש]] על מותו של עשיר, [[קמצנות|קמצן]] ושנוא, ששמו ישראל וכינויו בפי כל "יוסל'ה קמצן", בגלל התנהגותו המתבדלת. הוא נקבר בקצה בית הקברות, ועל קברו נרשם הכינוי. למחרת כבר החלו זורמים אל הרב יהודים אשר לפתע הפכו לנזקקים, לאחר בירור הבין כי יוסל'ה [[מתן בסתר|תרם להם בסתר]]. הרב ביקש להיקבר ליד קברהקבר הזה ולאחר מותו כך היה. לכינוי "יוסל'ה קמצן" הוסיפו את המילה "קדוש". המקורות לסיפור מפוקפקים למדי, אל חוסר המקורות התווספה התמיהה כי לצד קברו של ר' יוט טוב לא נמצאה מצבה בשם זה.{{הערה|[http://www.hidabroot.org/he/article/57726 היכן נטמן יוסל'ה הקמצן הקדוש?] אתר הידברות.}}{{הערה|מגזין [[בקהילה]], מוסף [[חג הסוכות]] 100 תעלומות}}
 
==חיבוריו==