יום-טוב ליפמן הלר – הבדלי גרסאות

 

==קורות חייו==

 

בשנת [[ה'שפ"ז]] חזר לפראג ונתמנה כרב העיר, אך כהונתו במשרה זו לא ארכה. שונאיו הלשינו עליו לפני [[פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|הקיסר פרדיננד השני]] והאשימו אותו בזלזול ב[[בית הבסבורג]] ובפגיעה ב[[נצרות]] בדברים שכתב בספריו. ב-[[1629]] ([[ה'שפ"ט]]) נאסר והואשם בהפרת הוראות ה[[אפיפיור]] לשרוף את [[התלמוד הבבלי]], ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות. את יום מאסרו, [[ה' בתמוז]], קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו. את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "'''א'''יכה '''י'''שבה '''ב'''דד '''ה'''עיר"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hebrewbooks.org/9529|כותרת=HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה -- הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654|אתר=www.hebrewbooks.org|תאריך_וידוא=2017-03-07}}}}

 

==אגדות על התוספות יו"ט==

 

==חיבוריו==