מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה, סימון קישור שבור, כבר לא יתום |
מ יש בעברית |
||
שורה 1:
[[קובץ:Structure-of-Alcohol-Oxidase-from-Pichia-pastoris-by-Cryo-Electron-Microscopy-pone.0159476.s006.ogv|ממוזער|מבנה מולקולרי של האנזים אלכוהול אוקסידז, כפי שהתקבל באמצעות מיקרוסקופיה אלקטרונית קריוגנית.]]
'''מיקרוסקופ אלקטרונים בטמפרטורות נמוכות''' או '''מיקרוסקופ אלקטרונים קריוגני''' (Cryo-EM) הוא [[מיקרוסקופ אלקטרונים]] המאפשר שיקוף ומדידת גדלים אופייניים של [[מולקולה דו-אטומית|מולקולות]] מורכבות, כמו חלבונים ופחמימות בתוך תמיסה. שיטה זו אפשרה לראשונה שיקוף של חומרים ביולוגיים רגישים לקרינה בסביבה הטבעית שלהם.
השיטה מתבססת על העובדה שקרח זגוגי (Vitrous ice), המושג באמצעות קירור מהיר (Super cooling) של מים, יכול להיווצר בתצורה לא גבישית. שימוש בתמיסה מוקפאת מעין זו, מאפשר שיקוף של החומר במיקרוסקופ אלקטרונים ללא אפקט פיזור גבוה הנוצר בקרח גבישי. לשיקוף החומר בתמיסה חשיבות רבה, בשל התלות של מאפייני החומר ובייחוד המבנה שלו בקיומה של התמיסה ובהרכבה. כתוצאה מכך, מבנה חומרים ביולוגיים בסביבת ואקום שונה בתכלית מהמבנה שלהם בסביבתם הטבעית (
השיטה הוצגה לראשונה ב-1974 על ידי קן טיילור (Ken Taylor) ורוברט גלאסר (Robert Glaeser) שהוכיחו כי ניתן לשמר מבנה של חלבונים בתוך קרח זגוגי{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Taylor, K.A. & Glaeser|שם=186 1036–1037 (1974|כתב עת=R.M. Science}}}}. בראשיתה, השיטה לא היוותה תחרות אמיתית לשיטות המקובלות כמו קריסטלוגרפיה באמצעות קרני רנטגן, בשל רזולוציה נמוכה. עם השנים התפתחה השיטה והרזולוציה עלתה בהדרגתיות, כשב-[[2014]] הושגה באמצעות השיטה רזולוציה כמעט אטומית (4.5 Å) שאיפשרה להציג את צורתם של [[ריבוזום|ריבוזומים]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Wong et al.|שם=Cryo-EM structure of the Plasmodium falciparum 80S ribosome bound to the anti-protozoan drug emetine|כתב עת=eLife}}}} ושל [[מיטוכונדריון|מיטוכונדריה]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Amunts et al|שם=Structure of the yeast mitochondrial large ribosomal subunit|כתב עת=Science}}}}
| |||