יונתן פולארד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פתיח: קישורים פנימיים
מ הוספת קישור להתפטרות
שורה 80:
[[יצחק רבין]] היה ראש הממשלה הישראלי הראשון שניסה להביא לשחרורו של פולארד, וביקש בשנת [[1995]] מנשיא ארצות הברית [[ביל קלינטון]] לחון אותו. מכתב של שבעה מזכירי הגנה לשעבר, בהם [[דונלד רמספלד]], [[דיק צ'ייני]], [[ג'יימס שלזינגר]] ו[[קספר ויינברגר]], הרתיעו אותו מלהעניק לו חנינה{{הערה|שם=מיכל טביביאן}}.
 
הנשיא קלינטון התבקש שוב לחון את פולארד על ידי [[בנימין נתניהו]], כחלק מהמשא ומתן על ההסכם שנחתם בינו לבין [[יאסר ערפאת]] ב[[ועידת ואי|וועידת ואי]]. קלינטון הסכים לחנינתו, אך חזר בו לאחר שראש ה־[[CIA]] דאז, [[ג'ורג' טנט]], איים בהתפטרותב[[התפטרות]] מתפקידו.
 
בספרו של השליח האמריקני למזרח התיכון דאז, [[דניס רוס]], נכתב כי ב[[הסכם ואי|וועידת ואי]] שאל אותו הנשיא [[ביל קלינטון]] האם שחרורו של פולארד יהיה דבר חשוב לישראל. רוס השיב בחיוב, וטען כי "הוא נחשב חייל ובישראל מקובל כי אין מפקירים חיילים בשדה הקרב". בהערת שוליים באותו עמוד רוס מוסיף: "אמרתי גם שאני תומך בשחרורו של פולארד כיוון שהאמנתי שקיבל עונש חמור יותר מאחרים שביצעו עבירות דומות. העדפתי לא לקשור את שחרורו בהסכם כלשהו...". למרות זאת, כותב רוס כי יעץ לנשיא לא לשחררו, עקב ערכו כקלף מיקוח עד שיושגו הסדרים סופיים בין ישראל לפלסטינים. לדבריו אמר לו: "יהיה זה רווח גדול לישראל; אין לך הרבה כאלה בכיס... תצטרך אותו יותר מאוחר, אל תשתמש בו כעת", אמר רוס לנשיא (עמודים 438–439).