תרופות אנטי-פסיכוטיות – הבדלי גרסאות

* [[פרקינסוניזם]]: פרקינסוניזם היא תופעת לוואי נפוצה מאוד של שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות. התופעה מתבטאת בנוקשות שרירים, [[רעד (נוירולוגיה)|רעד]], [[תסמונת הארנב]] ועוד. פרקינסוניזם מופיע אצל כ- 15% מן המטופלים בתרופות האנטי-פסיכוטיות הטיפוסיות, בדרך כלל תוך כ-5 עד כ-90 ימים ממועד תחילת השימוש בתרופה. מטופלים מבוגרים ונשים הם בעלי סיכון גבוה יותר לפיתוח פרקינסוניזם. ניתן לטפל בתופעת לוואי זו באמצעות מתן [[אנטיכולינרגיות|תרופות אנטי-כולינרגיות]] כדוגמת [[ביפרידן]].

 

 

 

* [[דיסקינזיה מאוחרת]]- היא תופעת לוואי מאוחרת של שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות. היא כמעט ולא מתרחשת לפני שישה חודשים של תחילת הטיפול. ההפרעה כוללת תנועות אבנורמליות, לא רצוניות, לא רגולריות ודמויות ריקוד (כוריאה) של שרירי הראש, הגפיים והגוף כולו. חומרת התנועות נעה ממינימליות- ועד לתנועות חמורות. התנועות השכיחות ביותר קשורות לפה וכוללות הזזת לשון במהירות והוצאתה החוצה, סיבוב הלשון, תנועות לעיסה ותנועות שפתיים שונות וכן העוויות פנים. שכיח גם למצוא תנועת אצבעות או כף יד אבנורמליות. במקרים חמורים יותר, יש קושי לבלוע ולנשום. דיסקינזיה נעלמת בשינה ומוחמרת במצבי סטרס, היא מתרחשת אצל 10% עד 20% מן החולים המטופלים יותר משנה, כאשר נשים מושפעות יותר מגברים, וילדים או אנשים מבוגרים מושפעים יותר מגילאי אמצע. אנשים עם נזק מוחי או אנשים עם הפרעות מצב רוח הם בסיכון גבוה יותר לפיתוח תופעת לוואי זו. באופן כללי, בין 5% עד 40% מן המקרים של טרדיב דיסקינזיה נפתרים בסופו של דבר, מה שגורם לתופעת לוואי זו להיות חמורה יחסית, היות שבמרבית המקרים היא נחשבת לבלתי הפיכה. הטיפול בה כולל שלוש גישות עיקריות הכוללות מניעה, דיאגנוזה וטיפול. המניעה מושגת על ידי מתן תרופות אנטי פסיכוטיות המקושרות פחות עם תופעה זו- קבוצת התרופות הא-טיפיות, ובעיקר [[קלוזאפין]], מביאות לתופעת לוואי זו בתדירות נמוכה יותר מאשר קבוצת התרופות הטיפיות. מטופלים המקבלים תרופות אנטי פסיכוטיות צריכים להיות במעקב בכל מקרה בו מדווחת תלונה על תנועות אבנורמליות, כאשר במידה ויש אבחנה של טרדיב דיסקינזיה, יש להפחית או אף להפסיק את התרופה האנטי פסיכוטית.