קסטרטו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 2:
 
==התפתחות הקסטרטו==
במהלך ה[[המאה ה-16|מאה ה-16]] החל להתפתח ה[[מדריגל]] - שהיה שיר חילוני שהיה כתוב לטקסטים לא-דתיים. הוא היה הרבה יותר חופשי בצורתו מהשירים הכנסייתיים של [[מוזיקת ימי הביניים|ימי הביניים]] וה[[מוזיקת רנסאנס|רנסאנס]], כמו ה[[מיסה (מוזיקה)|מיסה]], ה[[מוטט]] וה[[אורטוריה|אורטורית]] (הדתיות). בני הדור השלישי והרביעי של [[האסכולה הפרנקו-פלמית]] (מלחינים כגון: [[היינריך איזאק|איזאק]], [[ז'וסקן דה פרה]] ו[[אנטואן ברימל]], [[ניקולאס גומברט|גומברט]], [[אדריאן וילארט|וילארט]]) החלו [[הלחנה|להלחין]] את שיריו של ה[[משורר]] האיטלקי הנודע [[פרנצ'סקו פטרארקה]], ולאט לאט הם החלו לבנות סוגה מוזיקלית חדשה וייחודית- ה[[מדריגל]]. המדריגל היה סוגה מוזיקלית זרה לתקופתה, והסגנון החדש שנוצר בעקבתיו היה סגנון קליט יותר יותר ובעל יכולת להבעת רגשות רבה יותר. המדריגל תרם להתפתחות ה[[מנעד]] הווקאלי של הזמרים באותה התקופה - ה[[מלחין|מלחינים]], שרצו שירים יותר דרמטיים שיביעו יותר רגש, החלו למתוח את המנעד האנושי לכל קצוותיו - הגבוה והנמוך. עד עתה, נדרשו הנזירים ששרו בכנסיות לשיר רק במנעד של [[אוקטבה]] אחת.
 
המדריגל גם העלה את קרנו של הקול הנשי, מה שבלט במיוחד ב[[איטליה]] (כך למשל בחצר האצולה של [[פרארה]] היה הרכב מוזיקלי של זמרות מוכשרות שהיו מפורסמות בשירתן ה[[וירטואוז|ווירטואוזית]]). בעקבות החדשנות שגרר אחריו המצאת המדריגל גדלה הדרישה לקולות גבוהים בכלל, ולקולות נשיים בפרט. הדבר הציב בעיה בפני מנהיגי המוזיקה הדתית הקתולית והכנסיית, משום שהם אסרו על נשים לשיר בזמן תפילה בכנסיות. ב[[אנגליה]], למשל, שרו ילדים צעירים שטרם התחלף קולם את התפקידים העליונים ביצירות.