לואי השישה עשר, מלך צרפת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←משפחתו: קישורים פנימיים |
|||
שורה 52:
* [[מארי תרז, נסיכת צרפת]], שרלוט, [[19 בדצמבר]] [[1778]] - [[19 באוקטובר]] [[1851]]. היחידה שהגיעה לבגרות מבין כל ילדיהם של לואי ומארי. התגוררה עם משפחתה עד גיל 11 בארמון ורסאי ואז הועברה ל[[ארמון טווילרי]] במסע האימה שליווה את המשפחה מוורסאי לפריז. הייתה קשורה מאוד לאביה, והתאבלה על הרצחו כאשר הייתה רק בת 13. לאחר הריגתו של אביה, נלקח אחיה הקטן ממנה ומאמה והועבר לבידוד. היא נותרה כלואה בארמו טווילרי עם אימה ודודתה, אולם שתי אלו הוצאו להורג בזו אחר זו ומארי תרז נותרה לבדה בכלאה. ביום הולדתה ה-17 היא שוחררה מהכלא בעסקת החלפת שבויים עם אוסטריה, היחידה ממשפחת המלוכה ששרדה את המהפכה הצרפתית. היא הועברה לחזקתו של דודה, אחיו של לואי ה-16 אשר ברח מצרפת עם פרוץ המהפיכה ובעידודו היא נישאה, אך נישואיה לא היו מאושרים והיא נותרה חשוכת ילדים. היא הצטרפה אל דודה אשר חזר לצרפת ודרש לעצמו את המלוכה, וחיה זמן מה בצרפת כאשר היא מחפשת אחר אחיה הקטן, אשר תעלומת מותו בהיותו בכלא לא הוכחה, שכן גופתו לא נמצאה ומתחזים רבים טענו לכתר בשמו. שפיכות הדמים בתקופת נפוליאון והסכנה שהביאה אל העיירה הצרפתית שבה שהתה, הביאה אותה למסקנה כי היא מוותרת על המלוכה. היא עברה לגור באיטליה ושם חיה עד יום מותה.
* ג'וזף לואי פרנסואה קסבייה, 22 אוקטובר 1781 - 4 יוני 1789, מת ממחלה בגיל שמונה, בעת אספת המעמדות. במותו איבד העם הצרפתי את יורש העצר למלכות והתפקיד הועבר לאחיו הקטן לואי שארל. בכל זמן אחר מאורע שכזה היה הופך לאבל לאומי, אולם האומה השסועה בצרפת לא הקדישה למותו של יורש העצר מחשבה והמלך והמלכה נדרשו להמשיך את האספה כרגיל על אף האבל על בנם.
* [[לואי שארל, דופן צרפת]], לואי ה-17, יורש העצר למלך צרפת, 27 במרץ 1785 - 8 יוני 1795. הנסיך הקטן חי חיים אומללים. הוא נותק מאימו ומאחותו בהיותו בן 8 בלבד, ונותר בין כותלי הכלא בתא נפרד, כאשר הוא מטופל ומחונך על ידי מהפכנים שעודדו אותו להתכחש לאימו ולאמץ את רעיונות המהפכה. לאחר הוצאתה להורג של מארי אנטואנט הוא נשכח בתאו
* סופי, ביאטריס (1786 - 1787), מתה בגיל 11 חודשים.
| |||