קירקוס מקסימוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: לפי שם הערך בעברית - קודם השם בלטינית
מ ←‏הפולבינר: הגהה, קישורים פנימיים
שורה 14:
אף על פי שבזירה עצמה התרחשו המשחקים, אין עדויות רבות לגביה. בתקופה המוקדמת היא ככל הנראה הורכבה משבילי עפר פשוטים ובתקופה הקיסרית המאוחרת נעשו ניסיונות לבנות בה משטחים באיכות גבוהה יותר. אחת הבעיות שנוצרו במהלך המירוצים היה האבק הרב שמרכבות סוסים יוצרות במהלך נסיעתן. לכן, ככל הנראה, הזירה כוסתה בשכבה דקה של חול שימזער תופעה זו. מתחת לזירה נמצאו תעלות ניקוז שנועדו למנוע מהקירקוס להיות מוצף בזמן שה[[טיבר]] עולה על גדותיו. קיסרים שונים נהגו לקשט את הזירה בצבעים שונים על מנת לייחד את תקופת קיסרותם.{{הערה|Humphrey, עמ' 84.}} בנוסף, מספר פסלים, מצבות ואוביליסקים הוצבו במרכז הזירה לכבודם של אלים שונים.{{הערה|[[משתמש:Shalev Shahar/קירקוס מקסימוס#cite ref-1|'''^''']] Humphrey, עמ' 289.}}
==== הפולבינר ====
הפולבינר הוא מעין הכלאה של "יציע כבוד" ומקדש הנבנהשנבנה על ידי [[אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס]] במרכז הקירקוס. הוא התנשא לגובה רב והיווה מקדש מרשים במרכז הקירקוס, ממנו כביכול צפו הקיסרים על המשחקים יחד עם האלים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Augustus/Res_Gestae/4*.html|הכותב=|כותרת=The Res Gestae of Augustus|אתר=|תאריך=}}}} רק המכובדים ביותר הורשו לצפות במשחקים ממנו, ומסופר שאוגוסטוס עצמו ומשפחתו נהגו לנצל נקודת תצפית זו. המילה "פולבינר" נובעת מהמילה הלטינית Pulvinus, שמשמעותה ספה או כרית נוחה.{{הערה|Humphery, עמ' 78.}} העדויות לגבי ישיבתם של הקיסרים הבאים אחרי אוגסטוס מעטות וקשות לפרשנות, אך נראה שלא תמיד כך היה הדבר. [[טראיאנוס]] אף הוא שיפץ באופן משמעותי את הפולבינר. עובדה זו מעניינת במיוחד מאחר שטראיאנוס עצמו בחר שלא לשבת במרומי הפולבינר ולצפות בנתיניו, אלא לשבת יחד איתם באותו היציע.{{הערה|Humphrey, עמ' 80.}} ככל הנראה, הפולבינר נשמר במצב יחסית טוב עד [[המאה ה-16]].
 
==== הקווים הלבנים ====
שורה 22:
*'''קו הסיום:''' הקו שסימן את נקודת הסיום אשר לגבי מיקומו ישנה מחלוקת בין החוקרים. יש הטוענים שהוא למעשה היה זהה לקו השבירה ויש הטוענים שהוא מוקם כחצי מסלול לאחר קו השבירה.{{הערה|Humphrey, עמ' 85.}}
==== מקדשי השמש והירח ====
אלו שני מקדשים אשר נבנו בסמוך לקירקוס מקסימוס. התאריך המדויק בהם נבנו לא ניתן לקביעה במדויק. ודאי שהם היוו חלק מהמכלול עוד לפני השיפוצים שבצע טראיאנוס, וייתכן שנכללו בו לראשונה על ידי [[נירון קיסר|נרון]].{{הערה|Humphrey, עמ' 93.}} מקורותיהם האמוניים של המקדשים נתונים במחלוקת. יש הטוענים שהם שריד לאמונות של כתות פאגניות שחיו באזור ושסגדו לשמש ולירח.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jean Sorabella|שם=A Roman Sarcophagus and Its Patron|כתב עת=Metropolitan Museum Journal|עמ=75}}}} לעומת זאת, יש הטוענים שמקדשים אלו "יובאו" מ[[מצרים העתיקה|מצרים]] בדומה לסממנים נוספים שהגיעו ל[[רומא העתיקה|רומא]] משם.{{הערה|Humphrey, עמ' 91.}} החשיבות של מקדשים אלו הייתה רבה וניכרת בכך שציור שלהם הוטבע במטבעות בתקופתו של טראיאנוס. בנוסף, יש הטוענים שקו הסיום סומן ממש בסמוך למקדש השמש, כך שחצייתו והניצחון קושרו עם מקדש השמש.{{הערה|Humphrey, עמ' 93.}}
 
==== הקשת המונומנטלית ====
[[קובץ:Circus Maximus by Jean Léon Gérôme.jpg|ממוזער|250 פיקסלים]]כנהוג בקירקוסים נוספים ברחבי ה[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]], באמצע חצי העיגול של הקירקוס מקסימוס הוצבה [[קשת ניצחון]] גדולה ומרשימה. בשנת 80 לספירה, הוצבה הקשת על ידי ה[[הסנאט הרומי|סנאט]] כהקדשה לקיסר [[טיטוס]] בעקבות ניצחונו על היהודים וכיבוש ו[[המצור על ירושלים (70)|כיבוש ירושלים]] ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]]{{הערה|שם=הערה מספר 20180905104045:0|Humphrey, עמ' 97.}}. לאורך השנים ייתכן ומיקומה וצורתה של הקשת השתנו. למשל, תחילה היא נבנתה כקשת אחת גדולה ובתקופה מאוחרת יותר נבנתה מחדש כשלוש קשתות צמודות. בציור מ[[המאה ה-16]] נראה שהקשת עדיין עמדה, אך בימנובימינו נותרו ממנה שרידים בלבד.{{הערה|Humphrey, עמ' 99.}}
 
== השימוש בקירקוס ==