טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – הבדלי גרסאות

הגישה ההתנהגותית מבוססת בין השאר על מודל [[התניה סמויה|ההתניה הסמויה]], לפיו גם תהליכים [[הכרה|קוגניטיביים]], כגון מחשבות אוטומטיות, נרכשים בתהליכי [[למידה]] הדומים ללמידה ההתנהגותית. הגישה הקוגניטיבית (הכרנית) מבוססת על ההנחה שכל אחד מגיב אחרת כלפי המציאותה[[מציאות]] בהתאם לפירוש שהוא נותן לה.

השיטה משלבת את הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי ב[[תפיסה|תפישת]] המציאות, כפי שנעשה בטיפול הקוגניטיבי, עם הרעיון לפיו יש צורך ליצור שינוי ב[[התנהגות]] המטופל ולכן יש צורך גם ב[[למידה]]בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות, כפי שמקובל בטיפול ההתנהגותי.

הטיפול המשולב הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות [[חרדה]] ופאניקהו[[תבהלה|פאניקה]]{{הערה|שם=מוניץ2016|מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.}}, ב[[דיכאון]] וב[[הפרעות אכילה]].