ערבים נוצרים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיאור מאד כוללני
←‏בעת העתיקה: מה יהיה עם סעודיה?
שורה 18:
מקורם של הערבים הנוצרים הוא במערב [[אסיה]], לפני התפשטות האסלאם לסהר הפורה במאה השביעית לספירה. שבטים ערבים רבים הצטרפו לנצרות בתחילת המאה הראשונה, כולל ה[[נבטים]] (ששילבו אלמנטים של ערבים וארמים), הע'סאנים{{הערה|[http://www.melkite.com/origins.html]}} והמנדרה. האחרונים היו במקורם מרקע קחטאני, דיברו ערבית-תימנית, כמו גם [[יוונית]], והגנו על גבולותיה הדרום מזרחיים של [[האימפריה הרומית]] ו[[האימפריה הביזנטית|הביזנטית]] בצפון [[חצי האי ערב]].
 
ייתכן כי הנבטים היו מהשבטים הערבים הראשונים שהגיעו לדרום הלבנט באלף הראשון לפני הספירה. ראשית, הם התגיירו, במהלך מסעות הכיבוש של ממלכת החשמונאים במאות הראשונה והשנייה לפני הספירה. במאה הרביעית הומרו הנבטים לנצרות{{הערה|{{cite web|last=Rimon|first=Ofra|title=The Nabateans in the Negev |url=http://mushecht.haifa.ac.il/archeology/ExhibitionC_eng.aspx?id=9|publisher=[[Hecht Museum]]|accessdate=7 February 2011}}}}. בשלב מאוחר יותר, נכבשה אדמתם של הנבטים האיכרים בפלישה ערבית נוספת. אדמותיהם חולקו בין הממלכות השבטיות הקחטאניות הערביות החדשות של הווסלים הביזנטיים - הערבים הע'סאניים, ובין וסלי [[חמיר]] - הממלכה הערבית כנדה בצפון סעודיהחצי האי ערב.
 
ידוע כי השבטים טיי, עבד אל-קייס, וטע'לב כללו נוצרים רבים בתקופה הטרום-אסלאמית. העיר הערבית הדרומית של נג'ראן הייתה המרכז של הנצרות הערבית, ונודעה בגלל הרדיפה על ידי אחד מהמלכים של תימן, ד'ו נוואס, שהיה מומר נלהב ליהדות. מנהיג הערבים בנג'ראן בתקופת הרדיפות, אל-חארת', קודש על ידי הכנסייה הקתולית והיה לקדוש חארית'. כמה חוקרים מודרניים מצביעים על כך שפיליפש[[פיליפוס הערבי]] היה הקיסר הנוצרי הראשון של רומא{{הערה|שם=Parry 1999 37}}. במאה הרביעית מספר משמעותי של נוצרים ישבו בחצי האי [[סיני]], במסופוטמיהב[[מסופוטמיה]] ובסעודיהובחצי האי ערב.
 
בברית החדשה תיאורישנו מקראיתיאור של המרת דתם של ערבים לנצרות בספר מעשי השליחים. כאשר [[פטרוס הקדוש]] מטיף לתושבי ירושלים, הם שואלים {{ציטוטון|וְאֵיךְ שֹׁמְעִים אֲנַחְנוּ אֹתָם אִישׁ כִּשְׂפַת־אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ? [...] כְּרֵתִים וְעַרְבִים הִנֵּה אֲנַחְנוּ שֹׁמְעִים אֹתָם מְסַפְּרִים בִּלְשֹׁנוֹתֵינוּ גְּדֻלּוֹת הָאֱלֹהִים|מעשי השליחים פרק ב', פסוקים ח'-יא'}}{{הערה|{{cite web|url=http://www.jerusalemites.org/jerusalem/christianity/2.htm |title=Arab Christians: An Endangered Species |publisher=Jerusalemites.org |date=1999-03-18 |accessdate=2010-07-26}}}}. לפיכך, הערבים הנוצרים הם מהקהילות הנוצריות העתיקות ביותר.
 
האזכור הראשון של הנצרות בערבבחצי הסעודיתהאי ערב מתרחש אף הוא בברית החדשה, כשפאולוסכש[[פאולוס]] השליח מתייחס למסע שלו בחצי האי ערב לאחר המרתו (האיגרת אל הגלטים, פרק א': 15-17). מאוחר יותר, [[אוסביוס מקיסריה]] מזכיר בישוף בשם ברילוס בכס (אזור סמכותו) של בוסרה, את האתר של הסינוד בשנת [[240]] בערך, ושתי מועצות של ערב. נוצרים היו קיימים אם כן בארצות ערב לפחות מהמאה השלישית.{{הערה|שם=Parry 1999 37|{{cite book
| last = Parry
| first = Ken