הדר קמחי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 62:
 
בזכותו של [[שמעון פרס]] שהשתכנע ושיכנע נרכשו שתי צוללות מדגם S בבריטניה. הבריטים לא הכירו בקורס הצרפתי, חייבו העברת קורס צוללן בסיסי לכל האנשי הצוות ולא סמכו על שום ניסיון קודם. בין הצי הצרפתי לבריטי היה הבדל בסגנון ההפעלה של הצוללות. הסגנון הבריטי, כולל פקודות ברורות בנוסח אחיד, חזרה על הפקודה, דיווח ביצוע, דיווח גמר ביצוע ולבסוף אישור. לאחר מעבר קורס צוללן בהצלחה צורף קמחי לקורס מפקדי צוללות של הצי הבריטי, המיועד לזרים, ועבר ארבעה חודשים יחד עם 5 נורווגים. שפת הקורס הייתה האנגלית אך קמחי שם לב שבמקרה של לחץ היו הנורווגים עוברים לשפת אימם. מכך הגיע למסקנה שנוהלי הצוללת חייבים להיות בשפה העברית. {{ש}}
ב-[[1960]] קלט כמפקד את הצוללת [[אח"י רהב (צ-73)|אח"י רהב]] והביא אותה לישראל. נמל טולון שימש כנמל מעבר ושם ביזמת הנספח הצבאי הישראלי תואם לרהב להשתתף בתרגיל [[נאט"ו]]. קמחי ידע ש{{ציטוטון|בים לא מנצחים בריצות וקפיצות, אלא בנחישות ללא בזבוז זמן.}} כמאמרו של האדמירל ואיש הגות האמריקאי [[אלפרד תייר מהן]]. צוות הרהב[[אח"י רהב (צ-73)]] היה זקוק עוד לאימונים רבים כדי לקחת חלק בתרגיל רב משתתפים כזה, וסירב באדיבות להצעה. עם הגעת אח"י רהב לארץ חולקו לצוותה אותות הצוללן, כאשר קמחי קיבל את אות מספר 3.{{ביאור|בספר הצוללנים החל עם ראשוני השייטת [[יוסף דרור]] כמספר 1 וברקאי קצין התחזוקה כמספר 2.}}
 
סגנון התפעול הבריטי נרכש על ידי הישראלים והפך לטבע שני. נוהלי תפעול הצוללת כללו הרבה דיבורים ביחד ונרכשה מיומנות כמו שמיעת מנגינה ידועה. קמחי זכר את הנורווגים והסיק שכאשר יקרה שינוי או תקלה יחזרו הישראלים לשפת האם ולכן בשלב מוקדם החלו לתרגם את הנוהלים לעברית. בחודשים הראשונים להפעלת הצוללת התייחסו למצב צלילה כמצב עמדות קרב גם כאשר תורגל מצב משמרת הייתה המשמרת השנייה בכוננות מאחורי המשמרת המתפקדת.