היסטוריה של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1קונבנציונלי\2
מ הוספת קישור לסטטוס קוו
שורה 67:
הרכישה יצרה בעיות טריטוריאליות חדשות עם הספרדים, שכוחם בעולם החדש הלך וקטן והם החלו לחוש מאויימים מהמדינה החדשה. האמריקאים טענו כי [[מערב פלורידה]] הייתה חלק מעסקת רכישת לואיזיאנה ואילו הספרדים לא היו מוכנים לוותר על השטח שהיה בשליטתם. אחרי סכסוכים רבים קנתה ב-[[1819]] ארצות הברית את מערב פלורידה מידי [[ספרד]] בחתימת [[הסכם אדמס-הוניס]], במהלכו הוסדרו סוגיות הנוגעות לסכסוכי גבולות בין שתי המדינות.
 
כמו כן, רכישת לואיזיאנה אפשרה לחוואים מהמערב להשתמש ב[[נהר המיסיסיפי]], הסירה את הנוכחות הצרפתית מהגבול המערבי של ארצות הברית, וסיפקה למתיישבים פוטנציאליים שטח נרחב להתיישבות. בעקבות הפקעה מתמשכת של מלחים אמריקניים לטובת [[הצי המלכותי הבריטי]] ופגיעה ב[[ריבונות]] האמריקנית, כינס הנשיא [[ג'יימס מדיסון]] את המושב ה-12 של [[קונגרס ארצות הברית]] (בראש המושב עמדו נציגים מהדרום ומהמערב), שהחליט על הכרזת מלחמת נגד הממלכה המאוחדת ב-1812. מלחמה זו, שנקראה [[מלחמת 1812]], הסתיימה ללא הכרעה, וזאת לאחר שנמשכה עד ה-[[18 בפברואר]] [[1815]]. החלק העיקרי של [[הסכם גנט]], שבה הוסכם על סיום המלחמה, היה שמירת הסטטוסה[[סטטוס קוו]] כפי שהיה לפני המלחמה; עם זאת, ובשונה למצב שלפני המלחמה, הבריטים ביטלו את הברית עם ה[[אינדיאנים]].
 
ב[[דוקטרינת מונרו]], שפורסמה ב-[[1823]], בוטאה מדיניות אמריקנית שלפיה המעצמות האירופאיות לא צריכות להתערב יותר באמריקה. היה זה רגע מכריע ב[[מדיניות החוץ של ארצות הברית]]. דוקטרינת מונרו אומצה בתגובה לחששות אמריקניים ובריטיים מהתפשטותן של צרפת ו[[רוסיה]] בחצי הכדור המערבי. רק בתקופת ממשלו של [[תאודור רוזוולט]] הפכה ה[[דוקטרינה]] לחלק רשמי במדיניות החוץ של ארצות הברית. הדוקטרינה הופעלה ב[[מלחמת ספרד-ארצות הברית]] ובמאבקים מול [[ברית המועצות]] ב[[אמריקה המרכזית]].