סטריי קאטס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למצעד הסינגלים הבריטי
שורה 33:
ב-[[1979]], בעיירה מספקואה שב[[לונג איילנד]] ב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]], הקים בריאן סצר, יחד עם אחיו וחבר נוסף, שלישייה בשם "Tom Cats". הלהקה ניגנה גרסאות כיסוי ללהיטי רוקבילי משנות החמישים. בתחילת [[1980]] עזב סצר את הלהקה והקים יחד עם חבריו לבית הספר התיכון את הסטריי קאטס. סגנונם המוזיקלי, אשר חזר ל[[שנות החמישים]] וסגנון לבושם, אשר חיקה גם הוא, במידה רבה, את ימיו המוקדמים של ה[[רוק'נרול]] לא זכו להצלחה בארצות הברית והלהקה החליטה לנסות את מזלה ב[[בריטניה]]. הם הגיעו לאנגליה בקיץ [[1980]], בעת שהזמר [[שייקין סטיבנס]] (Shakin' Stevens) ולהקות נוספות, יצרו התעוררות מחודשת, גם אם קצרת מועד, של סגנון הרוקבילי.
 
ה[[גיטריסט]] וה[[מפיק מוזיקלי|מפיק המוזיקלי]], [[דייב אדמונדס]] הזדמן לאחת מהופעות הלהקה ב[[לונדון]] והציע להם לעבוד איתו. הם חתמו על חוזה עם חברת התקליטים "אריסטה", נכנסו לאולפן ההקלטות ותוך חמישה ימים השלימו את הקלטת אריך הנגן הראשון שלהם. התקליט, אשר יצא לאור ב-[[1981]], נשא את שם הלהקה וזכה להצלחה מסחרית. שני להיטים מן התקליט, "Runaway Boys" ו-"Rock This Town" הגיעו, כבר בסוף [[1980]], למקום התשיעי במצעדב[[מצעד הסינגלים הבריטי]] והשיר "Stray Cat Strut" הגיע למקום ה-11. הלהקה שילבה בחומר לאלבום גם חידושים לשירי אמני רוקבילי ותיקים דוגמת [[אדי קוקרן]] ו[[ג'ין וינסנט]], אך עיקר כוחה היה בשיריה המקוריים. סגנון הלהקה הושפע ממוזיקת ה[[פאנק (Punk)|פאנק]] ושיריה המקוריים של הלהקה היו אגרסיביים ופרועים יותר משירי הרוקבילי המסורתיים. הן במקצב והן במלל. אחד משירים אלו היה השיר הפוליטי "Storm The Embassy". שיר מיליטנטי זה נכתב בתגובה ל[[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|פלישה הסובייטית לאפגניסטן]] ול[[משבר בני הערובה באיראן]] והטיף, כפי שניתן להבין גם משמו, להסתערות על שגרירות איראנית.
 
שני אלמנטים ייחודיים בהופעות הלהקה היו נגינת הקונטרבס של לי רוקר אשר נהג לרקוד יחד עם כלי הנגינה המסורבל והנגינה על התופים של סלים ג'ים פנטום אשר תופף בעמידה במשך כל ההופעה כשהוא מנגן על מערכת תופים בסיסית ביותר אשר כללה רק [[מערכת תופים#מבנה המערכת|תוף סנר]], [[מערכת תופים#מבנה המערכת|קראש]] ו[[מערכת תופים#מבנה המערכת|תוף בס]]. בנוסף, סגנון הלבוש, התסרוקות וכתובות הקעקע שכיסו את זרועותיהם, היו כולם ייחודיים באותה תקופה ויחד עם המלל השובניסטי והנהנתני של השירים, הביאו גם לא מעט ביקורת, זלזול והתעלמות מהמוזיקה הייחודית של הלהקה.