לקשמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לעיתים
מ הסרת קישורים עודפים
שורה 2:
| תמונה = [[קובץ:Ravi_Varma-Lakshmi.jpg|250px]]
| תפקיד = אלת ה[[עושר]], [[אהבה]], שגשוג, [[מזל]], וההתגלמות של [[יופי]]
| תרבות = ה[[הינדואיזם]]
| משפחה = [[וישנו]] (בעל)
}}
 
'''לקשמי''' (ב[[סנסקריט]]: '''लक्ष्मी'''; באנגלית: Lakshmi) היא אלה מה[[פנתאון|פנתיאון]] ה[[הינדואיזם|הינדואי]], ה[[בודהיזם|בדהיסטי]] וה[[ג'ייניזם|ג'איני]]. היא האלה של השגשוג (חומרי ורוחני), ה[[עושר]] והאושר, ה[[מזל]] והברכה, ההצלחה, השפע והפריון, הזוהר ההוד ההדר והיופי. לקשמי נקראת גם "שרי", שפירושו, העושר והשגשוג, שהיא מהווה התגלמות שלהם. בהינדואיזם המוקדם, בספרות ה[[וודות]], נקשרה לקשמי או שרי עם מלכים, ובעיקר עם מלך האלים [[אינדרה]]. כאשר איבד אינדרה את שרי, איבד את כוח המלוכה שלו, וכאשר קיבל אותה בחזרה חזר אליו כוחו. ב[[הינדואיזם]]בהינדואיזם המאוחר הפכה לקשמי לאשתו של האל [[וישנו]] וה[[שאקטי]] (העוצמה והכוח) שלו. כאשתו של וישנו, היא מופיעה יחד עם [[פרוואטי]] ו[[סראסווטי]] כחלק משילוש של אלוהויות נשיות, שהן בנות זוג של שלושת האלים הראשיים (וישנו, [[שיווה]] ו[[ברהמה]]).כאשר האל וישנו התגלגל על ​​כדור הארץ והופיע בצורת ההתגלמויות ([[אווטאר]]ות) של [[ראמה (אל)|ראמה]] ו[[קרישנה]], ​​האלה לקשמי התגלגלה לארץ כבת זוגו: [[סיטה (מיתוס)|סיטה]] (אשתו של [[ראמה (אל)|ראמה]]), ו[[ראדה|רדהא]] (המאהבת של קרישנה).
קדושתה של הפרה ההודית נקשרת באלה לקשמי, שכן הפרה נתפסת כהתגלמותה של האלה.
 
==במיתולוגיה==
[[קובץ:Samudra manthan.jpg|שמאל|ממוזער|חביצת אוקיינוס החלב הקוסמי על ידי מלך הנחשים ואסוקי]]
סיפור חשוב שבו מופיעה לקשמי במקום מרכזי הוא סיפור חביצת אוקיינוס החלב הקוסמי. לפי הסיפור, האלים ([[דוה (הינדואיזם)|דוות]]) והשדים, או הלא-אלים (אסורות) חבצו את אוקיינוס החלב על מנת להשיג את האמריטה, משקה האלמוות, שהיה חבוי בקרקעיתו. האלים והשדים שהיו אויבים מושבעים הסכימו לחבור יחד ולחבוץ את האוקיינוס על מנת להשיג את משקה האלמוות. מוט החביצה שלהם היה ההר מנדרה, סביבו ליפפו - במקום חבל - את מלך הנחשים ואסוקי. האלים והשדים עמדו בשני קצוות הנחש ומשכו בו וכך חבצו את אוקיינוס החלב. במהלך החביצה, [[וישנו]] התגלגל והופיע בדמות אחת ההתגלמויות המרכזיות שלו, הצב (קוּרְמָה) ועל גבו הונח ההר, כדי לייצב אותו ולמנוע את שקיעתו באוקיינוס. במהלך חביצת האוקיינוס עלו אוצרות שונים ממעמקיו. גולות הכותרת של האוצרות היו משקה האלמוות והאלה לקשמי. בגרסת הסיפור המתוארת ב[[ראמאיאנה]]{{הערה|Ramayana, i.45.40-43}}, לקשמי מופיעה עם לוטוס בידה, ולכן נקראת לעיתים "פדמה" (Padma). לאחר שלקשמי עלתה מעל פני האוקיינוס, היא בחרה בווישנו לבעל והשניים התחתנו ברוב פאר והדר{{הערה|על פי ה[[וישנו פוראנה]]}}.
 
לסיפור גרסאות שונות ובחלקן לקשמי תופסת מקום מרכזי ומהווה את התכלית הראשונית לחביצת האוקיינוס. לפי גרסאות אלו לקשמי אבדה באוקיינוס החלב, וחביצת האוקיינוס נועדה להשיב אותה לעולם. {{מקור}}
 
על פי מקורות מסוימים, לקשמי היא ביתו של אל הים, כיוון שהיא התגלמה מתוכו. {{מקור}} על פי ה[[גרודה פוראנה]] {{אנ|Garuda Purana}}, ה[[לינגה פוראנה]] {{אנ|Linga Purana}} וה[[פדמה פוראנה]] {{אנ|Padma Purana}}, לקשמי נולדה כביתם של החכם (הרישי) [[בהריגו]] {{אנ|Bhrigu}} ואשתו קהיטי (Khyati) ונקראה "בהרגבי" (Bhargavi).
 
==פולחן וחג==
הפולחן והתפילה (ה[[פוג'ה]]) לאלה לקשמי בתור אלת ה[[עושר]] הם חלק מהפולחן היום יומי בבתים ובמוסדות מסחריים הינדואים. אך במקדשים רבים, הפולחן ללקשמי נערך כחלק מהפולחן לווישנו, וסוגדים לה כבת זוגו.
 
לפולחן האלה לקשמי מקום מרכזי בפסטיבל ה[[דיוואלי]] (חג האורות). על פי המסורת, יום תחילת הדיוואלי הוא יום הולדתה של האלה לקשמי מתוך אוקיינוס החלב, וליל מולד הירח בדיוואלי הוא יום חתונתה עם האל וישנו. לפי המסורת, בדיוואלי מגיעה לקשמי לביקורה השנתי בבתים ובחנויות, ומביאה לבית ולחנות מזל ואושר בשנה החדשה. לקראת בואה מנקים את הבית ומקשטים אותו ומניחים מנורות שמן דולקות בתוך הבית ומחוצה לו. מנורת השמן נחשבת להתגלמות של האלה לקשמי עצמה. לפני הבית נוהגות הנשים לצייר דגמים דקורטיביים צבעוניים המיוחדים לאלה הנקראים רנגולי. דגמים אלו נועדו לקדם את פניה של האלה בברכה ולהזמין אותה אל הבית.
שורה 32 ⟵ 31:
* [http://www.indianastro.co.il/?p=1459 על לקשמי באתרו של מוטי שפי]
* [http://www.bbc.co.uk/religion/religions/hinduism/deities/lakshmi.shtml על לקשמי באתר ה - BBC]
 
 
==הערות שוליים==