הקונגרס הציוני העולמי השישי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←מהלך הקונגרס: אף אחד מהצירים לא ידע עד אז על הצעת אוגנדה |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←מהלך הקונגרס: טרוצקי |
||
שורה 5:
== מהלך הקונגרס ==
מלבד הצירים המשתתפים (אחד מהם הלך ברגל 42 יום מבולגריה), נכחו בקונגרס גם משקיפים רבים, ביניהם גם מרגלים רוסים וטורקים. אף אחד מהצירים לא ידע עד אז על הצעת אוגנדה.{{הערה|[[עמוס אילון]], '''הרצל''', עמ' 423.}}
במרכזו של הקונגרס עמד הפולמוס ודיונים סוערים ונוקבים על [[תוכנית אוגנדה]], שהוצעה על ידי [[ממשלת בריטניה]] להרצל,
[[לאון טרוצקי]], שישב ביציע העיתונות, צפה התמוטטות קרובה של התנועה הציונית.{{הערה|עמוס אילון, '''הרצל''', עמ' 426.}} הוחלט כי תשלח לאוגנדה משלחת חקר לבדיקת אפשרויות ההתיישבות בה. הרצל הסביר כי תמיכתו בתוכנית אוגנדה היא בעקבות [[פרעות קישינב]], רדיפות [[יהדות מרוקו|היהודים במרוקו]] ותנועת [[הגירה]]-בריחה של המוני יהודים מ[[מזרח אירופה]] לארצות [[מערב אירופה]] ו[[אמריקה]]. הרצל עמד על הצורך במקלט טריטוריאלי מידי, ולו ארעי, למיליוני יהודי אירופה, שלהם חזה עתיד נורא. הוא הסביר לבאי הקונגרס, צירים, אורחים ועיתונאים, כי לא נמצא פתרון מדיני, חרף המאמצים הגדולים של הנהגת התנועה הציונית, למיליוני העם היהודי למוד הסבל והרדיפות ה[[אנטישמיות]], כשבעה מיליון נפשות, לפי האומדנים, בארצות מזרח ומרכז אירופה, והם "משוללי-זכויות, ששוב התחילו רועדים מפחד".{{הערה| עם זאת, הרצל הבין את ההתנגדות הגדולה שקמה לתוכנית אוגנדה בקרב התנועה הציונית, וסיים את דבריו בנאומו האחרון בקונגרס (והאחרון בחייו; נפטר כשנה אחריו) בהכריזו מתוך {{תנ"ך|תהילים|קלז|ה}}: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". בקונגרס נמסרו דינים וחשבונות על מכירת מניות של הבנק הציוני [[אוצר התיישבות היהודים]].
| |||