פאטי אקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
 
את דרכו הקולנועית החל בשנת 1993 כעוזר מאחורי הקלעים בחברה הפקות בהמבורג, בה התנסה אף כמפיק, שחקן ותסריטאי. בשנת 1994 נרשם ללימודי תקשורת חזותית באוניברסיטה לאומניות בהמבורג, ובין השנים 1995 - 1998 ביים מספר סרטים קצרים, המוכר בהם הוא "קצר ונטול כאב" (1998) שזיכה אותו בפרס בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ב[[לוצרן]], [[שווייץ]].
לאחר מכן ביים סרטים נוספים כמו "ביולי" (2000), "שכחנו לחזור" (2001), ו "סולינו" (2001). בשנת 2004 הקים יחד עם שותפים את חברת ההפקות "קוראסון", ובאותה שנה יצא סרטו "עם הראש בקיר" - מלודרמה ברוטאליתברוטלית ונוקבת עטורת פרסים, כחלק מטרילוגיית סרטים העוסקים באהבה ומוות. הסרט השני בטרילוגייהבטרילוגיה זו הינוהוא "בקצה גן עדן" (2007).
 
ב-2005 ביים [[סרט תעודה]] על סצנת ה[[מוזיקה]] ב[[איסטנבול]], בשם "לחצות את הגשר הצליל של איסנבול", בו הופיעו מוזיקאים טורקים ידועים כגון [[ג'זה]], [[סזן אקסו]] ו[[איינור דוגן]]. הסרט מסופר מפיו של אלכסנדר האקה מהלהקה הגרמנית "[[איינשטירצנדה נויבאוטן]]"; האקה גם כתב את המוזיקה עבור סרטו הקודם של אקין, "עם הראש בקיר". אקין מספר שהמניע לסרט היה להציג את צדדים נוספים, יפים, של העיר הכל כך מגוונת איסטנבול, לאנשים שאינם מכירים אותה, או מכירים חלקים מסוימים שלה.