המהפכה התעשייתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיניתי את השנה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ שוחזר מעריכות של 212.179.174.226 (שיחה) לעריכה האחרונה של קיפודנחש
שורה 2:
'''המהפכה התעשייתית''' (ב[[אנגלית]]: '''The Industrial Revolution''') הוא השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, [[כלכלה|כלכליים]], [[אקולוגיה|אקולוגיים]], ו[[חברתי]]ים שהתחוללו בעיקר ב[[הממלכה המאוחדת|אנגליה]] ואחר-כך ביתר [[מדינה|מדינות]] [[אירופה]] וב[[ארצות הברית]], החל מאמצע [[המאה השמונה עשרה]] ועד מחצית [[המאה התשע עשרה]] ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום. המהפכה החדירה שכלולים ו[[מיכון]] בייצור ה[[חקלאות|חקלאי]] וה[[תעשייה|תעשייתי]] והובילה ל[[עיור]] חלק ניכר מן האוכלוסייה, גידול ניכר במספר התושבים והעלאת [[רמת חיים|רמת חייהם]] ו[[תוחלת החיים|תוחלת חייהם]] של אוכלוסיות רבות. המונח נטבע במאה התשע עשרה על ידי [[לואי-אוגוסט בלנקי]] ו[[פרידריך אנגלס]].
 
המהפכה התעשייתית הייתה הגורם המרכזי לשינוי מסיבי בשיטות התחבורה וה[[ייצור המוני|ייצור]], עקב התפתחות [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] מה שאיפשר את המצאת ה[[רכבת|רכבות]], ה[[מכונית|רכב הפרטי]], [[אוניית קיטור|אוניית הקיטור]], [[פס ייצור|פס הייצור]], ה[[ייצור המוני|ייצור ההמוני]] והולדת [[תרבות הצריכה]]. בנוסף השפיעה המהפכה התעשייתית על תחומי תעשייה רבים כמו [[אריגה]] והפקת [[כותנה]], עקב ההתפתחות של תהליכי [[אוטומציה (כללי)|מיכון]] כגון [[מנפטה|המנפטה]] על ידי [[איליי ויטני|אילי ויטניי]] בשנת נינה[[1793]].
 
המהפכה התעשייתית מאופיינת במיכון בעזרת מקור האנרגיה חיצוני בעזרת [[דלק פוסילי|דלקים פוסילים]] שהמרכזי בהם הוא [[פחם עץ|פחם]] ושימוש באותם דלקים להנעת [[מנוע בעירה חיצונית|מנועי בעירה חיצונית]] שהמרכזי בהם הוא [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]]. מה שאיפשר לראשונה בהיסטוריה לנצל אנרגיה שמקורה אינו ב[[מזון]] ב[[שריר]]ים או ב[[בעלי חיים|בעל חיים]] אחר (ניצול ישיר של [[ATP|atp]]).
שורה 12:
היו מספר סיבות עיקריות להתפתחותה של המהפכה התעשייתית. לסיבות השונות קשר הדוק גם למקום התרחשותה הראשוני: באירופה ובראש ובראשונה בבריטניה. ההתפתחות הבולטת ביותר בבריטניה במאות שקדמו למאה השמונה עשרה הייתה התפתחותו, החל ב[[המאה ה-16|מאה השש עשרה]], של [[סחר]] בהיקף גדול בהרבה מזה שהתקיים קודם לכן. ההתפשטות הקולוניאלית הובילה את המעצמות הגדולות של התקופה, ובמיוחד [[ממלכת הבסבורג|האימפריה ההבסבורגית]] ששלטה במרכז אירופה וב[[ספרד]], לפתח מדיניות [[מרקנטליזם|מרקנטליסטית]], שעיקרה חתירה לרפד את קופות השלטון המרכזי ב[[בוליון]] - אוצרות [[זהב]] ו[[כסף (מתכת)|כסף]] - המבוססים על ייבוא זהב וכסף שנכרו בעולם החדש ועל סחר [[עבדות|עבדים]]. הכוחות החלשים יותר והריכוזיים פחות, כמו הערים העצמאיות ב[[איטליה]], ובמיוחד [[ג'נובה|גנואה]] ו[[ונציה]], [[אנטוורפן]] בבלגיה, וכן [[הולנד]] ו[[אנגליה]], נפלו לידי המעצמות הגדולות, או שהתקשו במימון [[כיבוש]] [[קולוניאליזם|קולוניאלי]] ושותפות של ממש בסחר העבדים, ולכן פנו יותר לנתיב של שימוש בסחר.
 
חולשה ראשונית זו התגלתה במהרה כמקור עוצמה - חולשת השלטון המרכזי אפשרה הופעת מספר רב של גורמים שעסקו בייצור, סחר ותעבורה, כאשר הממשל המרכזי אינו יכול לגרוף את כל הכנסותיהם. חולשת השלטון המרכזי גם גרמה לכך שידו קצרה מלכפות חסמים פנימיים בתוך המדינה על תעבורת סחורות, כפי שהיה מקובל ב[[צרפת]] ובאזורי [[גרמניה]]. אנגליה ו[[הולנד]] החלו מתחרות זו בזו על מעמד של דומיננטיות בתחום הסחר הימי, בדרכי [[שלום]] ובשורה של [[מלחמות הולנד-אנגליה|מלחמות]] במהלך המאה ה-17, כאשר אנגליה הופכת בהדרגה לכוח הדומיננטי יותר.
 
שווקיה של אנגליה החלו משתנים ומתאימים את עצמם: מכלכלה המבוססת על ייצור חקלאי לצריכה פנימית, לכלכלה המבוססת על ייצור זעיר וסחר בינלאומי. הביקוש לתוצרת חקלאית מחוץ לאנגליה, ובמיוחד למוצרי [[טקסטיל]], הוביל להופעת חקלאות בקנה מידה רחב יותר ויעיל יותר ולתופעת ה[[גידור (המשפט המקובל)|גידור]]. האיכרים הקטנים עברו במקביל לעבודה ב[[תעשייה זעירה]], במיוחד בתחומים הקשורים לתעשיית ה[[טקסטיל]] כמו [[אריגה]] ו[[טווייה]].