צינה דיזנגוף – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Dizingoff couple.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צינה ומאיר דיזנגוף]]

[[קובץ:Dizengoff tomb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברם של צינה ומאיר דיזנגוף ב[[בית הקברות טרומפלדור]] ב[[תל אביב]]]]

 

==ביוגרפיה==

ב-[[1894]] נכשל מפעל הזכוכית בטנטורה, ובני הזוג עזבו ל[[אודסה]], שם הקים מאיר מפעל זכוכית והתרועע עם חברי [[חובבי ציון]]. ב-[[1904]] ייסד מאיר את [[גאולה (חברה)|חברת "גאולה"]] לרכישת קרקעות בארץ, ו[[העלייה השנייה|עלה לארץ ישראל]] עם צינה. בני הזוג התיישבו ב[[יפו]]. ב-[[1906]] הצטרפו לקבוצת המשפחות שייסדה את שכונת "[[אחוזת בית]]", והקימו ב[[שדרות רוטשילד]] 16 את ביתם ([[בית דיזנגוף]]). מאיר דיזנגוף שימש ראש הוועד של אחוזת בית, ראש "ועד ההגירה" בתקופת [[גירוש תל אביב]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]], ומ-[[1922]] כיהן כראש העיר הראשון של תל אביב. צינה דיזנגוף עסקה לאורך השנים ב[[מורה|הוראה]], [[סיעוד]] ופעילות [[פילנטרופיה|פילנטרופית]]. כן סייעה לבעלה בפעילות למען קידום העיר תל אביב, במיוחד בתחום הניקיון העירוני וה[[חינוך]].

 

 

במרכז [[רחוב דיזנגוף]], הקרוי על שמו של מאיר דיזנגוף, נחנכה ב-[[1938]] [[כיכר צינה דיזנגוף]], על שמה, שהפכה לאחד מסמליה העיקריים של תל אביב. ב-[[1977]], בצעד שנוי במחלוקת, נהרסו הכיכר וה[[מזרקה]], ובמקומן נבנה מעבר עילי להולכי רגל, שבמרכזו הוצבה בשנת [[1986]] היצירה "[[מים ואש]]" - [[אמנות קינטית|פסל קינטי]] מאת [[יעקב אגם]]. ב-2017 החלו עבודות להשבת הככר לתצורתה המקורית.

[[קטגוריה:תל אביב: מייסדים]]

[[קטגוריה:תל אביב: אישים]]

[[קטגוריה:בנות זוג של ראשי ערים בישראל]]

[[קטגוריה:הפניות המקושרות לפריטי ויקינתונים]]

[[קטגוריה:אישים במאה ה-20]]