כנסיית הקבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לסטטוס קוו
שורה 60:
עדותו של אולריך (Ulrich), בישוף העיר [[אורליאן]] על טקס "[[שבת האור]]", המתוארכת לבין השנים [[1025]]–[[1028]], מעידה כי בתקופה זו שוקם לכל הפחות מבנה האדיקולה. בשנת [[1033]] פקדה [[רעידת אדמה]] חזקה את ירושלים, שבעקבותיה נהרסו מבנים רבים בעיר, ובהם מבנה כנסיית הקבר. בעקבות כך התירו ה[[פאטימים]], שליטי הארץ המוסלמים, לנוצרים לשקם את כנסייתם. הקיסר הביזנטי [[מונומכוס]] (Constantine IX Monomachos) ניצל היתר זה, ולאחר שנת [[1042]] עברה הכנסייה שיפוץ יסודי ביוזמתו ובמימונו. בתיאור משנת [[1047]] מאת מטייל [[איראן|פרסי]] בשם נאצר ח'וסרו (Nasir-i-Kusrau), מתוארת הכנסייה כמבנה מפואר "המסוגל להכיל קהל של 8,000 אנשים ... אשר נבנה במיומנות הגבוהה ביותר, [בעזרת] שיש צבעוני, [מעוטר] באורנמנטיקה ופסלים...".{{הערה|התרגום על פי: Biddle, Martin, "The Tomb of Christ, Sources, Methods and New Approach", Inside: '''Churches Built in Ancient Times, Recent Studies in Early Christian Archaeology''', Painter, Kenneth (ed.), society of antiquaries of London, London, 1994, p. 105. בידל טוען כי עדות זו מקדימה את בניית הכנסייה בידי מונומכוס, בניגוד לעדות המאוחרת יותר של [[ויליאם מצור]].}}
 
מתקופתו של מומונכוסמונומכוס נותרו שרידים בכנסייה. כנראה כבר בתקופתו נבנו שלוש הקפלות ממערב לחצר הכנסייה. אלה, שייכות ב[[שנות האלפיים]] ליוונים. בקשתות הבתולה ישנם עמודים מתקופתו ובמספר מקומות יש שרידים של הבנייה הביזנטית האופיינית לתקופה: לבנים דקות ובינן מילוי, לדוגמה בקפלת אדם, או בכניסה לקתוליקון מהצד החיצוני. למעשה, המקום היחיד בו יש קפלה כזאת, שהיא חיקוי של בניית מונומכוס, הוא הקפלה היוונית בדיר אברהם (המנזר היווני ממזרח לחצר הכנסייה).
 
====התקופה הצלבנית והממלוכית====